נדבר קצת בנוגע למעשה אצלינו. אנו נמצאים במדינה של ממשלה הרוצה לעקור יסודות הדת ולהביא שמד על הכל. וכמו שאמר רבי חיים ז"ל מבריסק: תכלית הציונים הוא לעקור יסודות הדת. ונצרך לזה לכבוש כל מקומות מושבות ישראל בכדי שיהיה עולה מטרתם. וזה תכלית המדינה, לעקור יסודות הדת. היום כל אחד יודע את זה בפשטות. רבי אלחנן מביא מהרעיא מהימנא, שבימינו של עקבתא דמשיחא המנהיגים של כלל ישראל הם כולם מערב רב, הם המשפילים את הת"ח ולוחמים עם התורה מלחמה גלויה ביד רמה, והם הם היעווסעצקעס של רוסיא בעצמם. שעליהם אמר הח"ח הקדוש שברור שהם מזרע עמלק. וגם המנהיגים של כלל ישראל כאן בארץ הם ג"כ אותם היעווסעצקעס, כך אמר. עכשיו, המדינה הזה הכניסו רוח חפשית בהכלל ישראל. מה מקור הכח של המדינה? זהו הצבא! בזה הם משתלטים, בזה הם מתגאים, זה מקור הכח שלהם. הצבא דבר אחד. דבר שני - הראש ממשלה הראשון העוכר ישראל, בג שר"י, הוא מה שכתוב בפסוק נמרצת, שמעתי שהוא אמר שיש לו בית חינוך טוב למדינה שלו, זה הצבא שלו - חינוך לכפירה, חינוך לפריקת עול, לג"ע לש"ד, חינוך להפיכת בחורי ישראל חפשים. זה החינוך! הח"ח מביא שם שאין דבר כזה יהודי חפשי. חפשי כן - אבל לא יהודי! כמה צריך בן ישראל, בפרט בן תורה, להיות נפשו סולד, לתעב את המדינה, את הצבא שלו. הם השונאים הכי גדולים של הכלל ישראל. מסיתים ומדיחים!.
הם, יש כאן מלחמה, המלחמה הזה. מי הם האנשים שהחליטו על מלחמה הזה? מי שהחליטו על זה - גם יהודים, ויש שם גם גוים. גם היהודים אי אפשר למסור להם כלום. הכל נעשה בחשבונות של גויים, של פוליטיק. אין שייך שום שיקול של תורה שם. עדיין לא הצליחו אפילו לעצור את הטילים! הקב"ה יעזור לנו במהרה ממרום, יעשה לנו את הדבר בדרכים יותר קלים, שגם הם ישפיל קצת ויכניע את הגאוה שלהם. יש דרכים יותר טובים איך לעשות. ואפילו אם היה נצרך זה - לא בשבילינו. הרי נפסק בשו"ע ובגמ' ת"ח אי"צ שמירה, אי"צ לשלם מס שגובין לשמירת העיר. תורתן משמרת. שכל הפורעניות אין באין אלא בשביל עמי הארץ, אומר הרב מבריסק. במלחמה אחרת, את כל ההרוגים שיש, זה מצד שהם מעורבים בזה. ומה שיש הצלה - זה מצד הבני תורה! מבואר בגמ', שהמלכות חייבה את העיר לשלם מס גדול למלך, ורצו שגם הת''ח ישתתפו בזה. אמרו לא. זה רק עמי הארץ. ברחו חצי העיר - פקע מחצה. ברחו כולן ונשאר אחר, הוא צריך לשלם את הכל. זה הכל בשבילו. הוא ברח - ג"כ פקע החיוב ההוא לגמרי. רואים מזה שכל הפורעניות בא רק בשביל עמי ארצות. גם כבר רבי יוסף ליס עמד בזה בשם הרב מבריסק: שאף פעם אין להם שום מחשבה טובה בשביל כלל ישראל. שמעתי מהגאון ר"י קמינצקי ז"ל, שהוא היה חושש ללכת לרפאות עצמו אצל חילוני. למה? הרי כתוב בפרשת נח, אחר המבול ה' התיר לבני נח את הבעל חי. "כירק עשב נתתי לכם את כל, ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש. מיד כל חיה אדרשנו" וכו'. "כי בצלם א' עשה את האדם". וברש"י - אע"פ שהתרתי לכם חיה ובהמה, את דמכם אדרוש. למה? כי בצלם א' עשה את האדם. נמצא, שבלי היתר של התורה, כמו שאסורה בהמה אסור אדם ג"כ, {ואם מותר בהמה ה"נ אדם}. אז מי שמבין שיש צלם אלוקים, מבין שאדם זה חשיבות אחר לגמרי. אבל מי שלא מבין מה זה צלם אלוקים, חילויני, אין דבר כזה. איך אפשר לבא אליו להתרפאות? הרי כמו שמותר להרוג בהמה מותר גם אדם להרוג אצלו. זה לא חשיבות כלל! וזה החילוינים, הם, איזה חשיבות הם מחשיבים את האדם? אפילו, אפילו בצלם אלוקים אין לו הבנה! אבל כלל ישראל הם בנים למקום. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום. מה זה בנים למקום? ברא כרעא דאבוה חשיבות כזה הם מזה הם רחוקים לגמרי לגמרי. אצלם - מה זה אדם? אדם זה כלום. זה לא צלם אלוקים. הם אין להם הבנה כלל וכלל. ויש עוד דרגא. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה, זה עוד דרגא. דרגא יותר מבנים למקום. גם אין להם שום שייכות לזה. איך יכול להיות איזה הבנה בין חילוינים לבני תוירה? הרי הם רחוקים דרגה על דרגא! אין להם הבנה כלל בזה. איך יכול להיות איזה שהוא קצת התחברות לאנשים כאלו?! ר"ח ויטל מביא בשם האריז"ל, שבזמננו, בזמנו - כ"ש בזמננו, כל הרשעים הם נשמות של ערב רב..
בענין של תפילה יש לפלפל. בארחות רבינו מביא, שר"מ כהן שאל את הסטייפלער בעת מלחמה בענין התפילה. ואמר: הרי יש שם גם ארלכע יידן, וממילא צריך להתפלל. היום ג"כ אפשר להגיד - אינני יודע. אם יש שמה ארלכע יידן - צריך להתפלל עליהם, אבל על השאר איני יודע. בספרי הפוסקים יש נדון גדול על מי שייך לימוד זכות של תינוק שנשבה, מי שלא תינוק שנשבה. הרי מחלל שבת בפרהסיה, כופר בי"ג עקרים, יש לו דין של נכרי. הוא עובד כוכבים לכל דבריו. יינו יין נסך. יש אריכות בענין על מי ניתן לומר הלימוד זכות של תינוק שנשבה. אבל גם מי שתינוק שנשבה, זה רק לכאורה שאין לו דין נכרי, אבל אם נקרא עמיתך? בח"ח כתוב שאפי' אינו מאמין בדקדוק אחד של תורה שבע"פ הוא אפיקורוס. מי שעובר עבירות ידועות בשאט נפש, אינו בכלל עמיתך, ומצוה לגנותם ולבזותם. כך כתוב בח"ח. ואינו בכלל איסור לא תונו ולא תלך רכיל. הוא לא עמיתך! אבל זה רק במי שיש לו הלימוד זכות של תינוק שנשבה. אבל מי שאין לו הלימוד זכות הזה - ודאי יש בהם מסיתים ומדיחים ממש, שמצוה לגנותם. אסור להתפלל עליהם! ויש לפלפל עוד בזה: העולם אומרים שישראל שנהרג ע"י גוי נקרא קדוש, כך אומרים. לא נמצא מקור מפורש לזה. יש מפקפקים בזה. שמעתי מרב מנדל שעכ"פ יש לחשוש לזה. וא"ל ששמע מרבי דוד יונגרייז שבאו ושאלו אותו באיזה מלחמה, שהמנהג שלהם היה, שההרוגים היו קוברים יחד במקום אחד ואח"כ מי שרצה היה מפנה למקום אחר, עכ"פ היו קבורים יחד באותו קבר. ובאו ושאלו אנשים: הרי צריך למחות על זה! הרי יש דין - אין קוברין צדיק אצל רשע. יש שם מחללי שבת, ויש שם שומרי שבת, ואין קוברין צדיק אצל רשע. ואמר - שהלך לר' ישראל יצחק רייזמאן ז"ל, ודברו על זה יחד, ואמרו שבכל זאת כיון שיש קצת אומרים שנהרג על ידי גוי נקרא קדוש, ממילא אי אפשר למחות לא צריך למחות. זאת אומרת להלכה נקטו שיש צד כזה. ואם כן, נמצא שאותו שנהרג על ידי גוי נקרא קדוש. וצריך שיקול גדול מה כדאי להם? אם כדאי עדיין לחיות, ויהיה חייבי כריתות, מחללי שבת, אוכלי טריפות חזיר, או לא -להיות נהרג על ידי גוי ונקרא קדוש. מה יותר כדאי? אם צריך להתפלל שלא יהיה נהרג מי יימר?.
עוד יש לפלפל בזה: אומרים, שכהולכים למקום סכנה יש איזה הרהורי תשובה. ואם אחד הרהר תשובה קצת, ואחר כך אם יהיה נהרג אחר תשובה - מיתה מכפרת. ואם יחזור לקדמותו - מה יהיה? יעשה עוד פעם כל העברות? חייבי כריתות, חייבי מיתות בית דין, מחללי שבת כפירה, הכל יעשה? היה מעשה: אייד אין קוסובה בא אצל החזו"א. הוא נשאר שם ברוסיה בקומוניסט'ן, והיה לגמרי חפשי. ובא פעם אחת לא"י, ונכנס אצל חזו"א, ודיבר עימו הרבה. ונראה שהיה לו חרטה כבר. ואמר לו - אני מוכרח לחזור לרוסיה, שם אני לא יוכל לעמוד בזה, ואני אחזור לכל העברות כמו קודם. יצא מדבריהם, שאם המטוס יפול יהיו מרוצים. והחזו"א הסכים לזה! וכך היה - המטוס נפל! על כל פנים, רואים מי שיש לו קצת תשובה - עדיף יותר לא לחיות אח"כ עם כל העברות. ממילא מי אומר שכדאי להם להתפלל עליהם? וזה קצת לפלפל בזה..
אבל עיקר צריך לדעת. עכשיו זה זמן מלחמה. אינני מדבר אצל מלחמה הקטנה. אני מדבר על מלחמה הגדולה שיש כאן - מלחמת היצר. מסילת ישרים כתב כל ענייני העולם, בין לטוב בין לרע, כולם ניסיונות לאדם. ואם יהיה לבן חיל וינצח במלחמה - הוא יהיה האדם השלם שיזכה להידבק בבוראו וכו'. לאור באור החיים, המצב הזה של כל המלחמה הזה, הוא ניסיון הגדול שנעשה על ידי כוח הטומאה להיות גירוי והסתה בשבירת המחיצות בין בני התורה והחרדים לדבר ד', לבין אנשי הצבא, הערב רב המסיתים והנלחמים כנגד התורה ביד רמה. העולם השקרי שהוא עולם של אפס וחורבן הוא יכול להיות זוכה הרבה הרבה..
הגאון ר' יחיאל גורדון ר"י לומז'א אמר לי, שנפוליון אמר, שמי שאינו מתעשר בשעת מלחמה הוא לא מהחכמים, כך אומרים בשם נפוליון. ואמר הוא, שבדברים גשמיים איני יודע, אבל ברוחניות וודאי שזה כך. מפני שזה זמן של ניסיון, ומי שיזכה ויעמוד בזה יזכה להידבק בבוראו. ולאור באור החיים וזה העבודה שלנו בזמן הזה, להיות מתרחק מכל הערב רב - אנשי הצבא. זמן של כוחי ועוצם ידי להתרחק מהם. להתרחק מכל לימודי חוץ, לימודי חול. שבזכות שמתרחקים מלימודי חול יבוא הגאולה. רואים גם גזירה של לקיחה לצבא. אם מתרחקים מהם זה גורם לריחוק הגזירה. הצנאזער רב הדברי חיים אמר, שמה שילדים משחקים במשחק של חיילים - זה מקרב גזירת צבא רח"ל. כמה שיהיו מרוחקים ומתעבים את העניין של צבא כך זה יהיה טוב ויבטל את הגזירה. על כן האיש מה צריך לעשות היום? החזו"א כותב באיגרת: ידינו עסוקות בבניין חומות ולהקים חייץ בין הצפיעים והצפיעות שלנו. זה בזמן של חזו"א הם כבר עסוקים כל הזמן בבניית חומות הצפיעים והצפיעות שלנו, כל שכן בזמננו! יותר ויותר בזמן עקבתא דמשיחא, שהשטן יורד ומתגבר, לגדור מחיצות וחומות, להתרחק ולהיבדל מהם יותר ויותר. ועל ידי זה יזכה לאור באור החיים. הימים האלה, בין המצרים, זה זמן אבלות על חורבן בית המקדש. צריך לקוות לבניין בית המקדש, והשראת השכינה במהרה בימנו. ולזה ידוע דברי הח"ח שצריך לתקן העניין של שלום, שלא יהיה שנאת חינם. שאצלנו בפנים הבית מדרש, שם יהיה מדתו של אהרון הכהן אוהב שלום ורודף שלום. ועל ידי זה נזכה לחזרת ענני הכבוד, להיבדל מכל הערב רב. עוזבי תורה יהללו רשע, ושמורי תורה יתגרו בם. מי שמהלל רשע - הוא סימן שהוא עוזב תורה. ושומר תורה יתגרו בם כתוב. בגאון בם זה הולך על עוזבי תורה. צריך להתגרות גם במי שמהלל רשע..
ביעב"ץ כתוב כך: בא"י היה מידה של שנאת חינם. ת"ח נקראים חובלים, שכשדנים בהלכה נעשים שונאים זה לזה, ואח"כ אוהבין. ע"י מריבה של תורה וכו', נזכה לענני כבוד ושלום וכו.'.
התגובה:
ביקורת חריפה נגד הציבור החרדי והנהגתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל ביחסם למבצע הצבאי ברצועת עזה נמתחה הבוקר על-ידי יהודה משי זהב, במהלך ראיון ב'גלי צה"ל'. תמלול (חדשות)
ישראל כהן|ח' באב תשעד 12:02 04.08.14
יו"ר זק"א, יהודה משי זהב, העניק הבוקר (שני) ראיון רזי ברקאי בגלי צה"ל במהלכו תקף את המנהיגות החרדית, לא פחות, בעניין המלחמה ברצועת עזה.
"ביום שישי כשהיו שני חיילים הרוגים של גבעתי וחייל שלא ידעו עדיין אם הוא חטוף, עיתון חרדי הפלס, בשיא הקרב, תוקף את המח"ט וינטר בזה שמשתמש בכיפתו לרעה בכדי למשוך חרדים להתגייס לגבעתי. עדיין הוא לא קבר את חייליו שנפלו בקרב למען ישראל וזה הנושא שמעסיק אותם. אין לי טענות לציבור החרדי, הוא ניסה להתחבר עשה הרבה פעילויות חסד למען תושבי הדרום, באמת רצו לצאת מגדרם כדי לעשות פעילות", אמר משי זהב.
בשלב זה עבר לתקוף את המנהיגות החרדית שהם כידוע גדולי ישראל: "הטענות זה על המנהיגות ועל התקשורת החרדית, אני לא ראיתי שום מסר, שום הובלה, כמו שאמרתי, שום ביקור אחד של המנהיגים לא אצל המשפחות השכולות, לא ראינו בלוויה גם שאתמול היו 20 אלף איש, לא ראית שחור, פה ושם היו אולי חרדים, אבל אנחנו יודעים כשאנחנו רוצים למלאות בשחור".
"כולם מתחברים אין ימין ואין שמאל כולם מתאחדים, בא נעשה לפחות את המינימום. לא עשינו מספיק. קח את הנושא הרוחני, את הנושא של הגברת לימוד התורה בישיבות לטובת חיילי צה"ל לטובת עם ישראל, למה את זה לא, לפחות את זה. אתה אמרת מקודם שהרב קלמנוביץ שאסור לקרוא לו רב אומר את המשפט שמוטב שחיילי צה"ל ימותו מאשר שיעשו עבירות חמורות, זה הרי מזעזע ואנחנו מתרצים זאת שזה חריג? שזה לא מקובל? הרי אחד כזה היה צריך להעיף אותו", אומר משי זהב.
שמואל חיים פפנהיים, שהתראיין גם הוא אצל רזי ברקאי אמר: "אני חושב שמשי זהב מאוד מקצין. ברור שההנהגה החרדית מאוד זהירה בחיבוק שלה, אתה עם כל הכבוד לך עדיין לא מחליט מי גדול ישראל".
משי זהב: "ספק אם הוא בכלל מישראל מי שמדבר כך על חיילי צה"ל".
פפנהיים: "אני לא ראיתי את זה בדרשות ולא ראיתי במשנתם של גדולי ישראל שלנו, זה מאוד מפליא וזה קיצוניות מוזרה מאוד. אולי הוא חצי פוליטיקאי ויש לו אינטרסים פוליטיים. זה לא השפה שלנו. אני רואה בדיוק להיפך, את גאב"ד העדה החרדית ואת הראב"ד שאספו מיליון שקל וחילקו לילדי תלמודי התורה באזור הדרום מתנות בכדי לחזק אותם, אני רואה בדיוק את ההיפך, את הארגונים החרדים שנותנים לחיילים ורוצים להיות שותפים וכל הרבנים תומכים בזה. עדיין יש לנו אנשים קיצונים מאוד שהם משתוללים אבל זה טבע הדברים כשחלק מתקרבים אז החלק האחר מסתגר יותר".
משי זהב: "אני חושב שכל התגובות המינוריות הללו למעשי התקיפה של חייל מילואים בבית שמש שחזר הביתה באמצע הקרב, זה מקומם מאוד, איך לא העיפו את התוקף מהקהילה החרדית".
פפנהיים: "זה לא נכון, כל הרבנים משתפים פעולה וגינו את התקיפה".
הם, יש כאן מלחמה, המלחמה הזה. מי הם האנשים שהחליטו על מלחמה הזה? מי שהחליטו על זה - גם יהודים, ויש שם גם גוים. גם היהודים אי אפשר למסור להם כלום. הכל נעשה בחשבונות של גויים, של פוליטיק. אין שייך שום שיקול של תורה שם. עדיין לא הצליחו אפילו לעצור את הטילים! הקב"ה יעזור לנו במהרה ממרום, יעשה לנו את הדבר בדרכים יותר קלים, שגם הם ישפיל קצת ויכניע את הגאוה שלהם. יש דרכים יותר טובים איך לעשות. ואפילו אם היה נצרך זה - לא בשבילינו. הרי נפסק בשו"ע ובגמ' ת"ח אי"צ שמירה, אי"צ לשלם מס שגובין לשמירת העיר. תורתן משמרת. שכל הפורעניות אין באין אלא בשביל עמי הארץ, אומר הרב מבריסק. במלחמה אחרת, את כל ההרוגים שיש, זה מצד שהם מעורבים בזה. ומה שיש הצלה - זה מצד הבני תורה! מבואר בגמ', שהמלכות חייבה את העיר לשלם מס גדול למלך, ורצו שגם הת''ח ישתתפו בזה. אמרו לא. זה רק עמי הארץ. ברחו חצי העיר - פקע מחצה. ברחו כולן ונשאר אחר, הוא צריך לשלם את הכל. זה הכל בשבילו. הוא ברח - ג"כ פקע החיוב ההוא לגמרי. רואים מזה שכל הפורעניות בא רק בשביל עמי ארצות. גם כבר רבי יוסף ליס עמד בזה בשם הרב מבריסק: שאף פעם אין להם שום מחשבה טובה בשביל כלל ישראל. שמעתי מהגאון ר"י קמינצקי ז"ל, שהוא היה חושש ללכת לרפאות עצמו אצל חילוני. למה? הרי כתוב בפרשת נח, אחר המבול ה' התיר לבני נח את הבעל חי. "כירק עשב נתתי לכם את כל, ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש. מיד כל חיה אדרשנו" וכו'. "כי בצלם א' עשה את האדם". וברש"י - אע"פ שהתרתי לכם חיה ובהמה, את דמכם אדרוש. למה? כי בצלם א' עשה את האדם. נמצא, שבלי היתר של התורה, כמו שאסורה בהמה אסור אדם ג"כ, {ואם מותר בהמה ה"נ אדם}. אז מי שמבין שיש צלם אלוקים, מבין שאדם זה חשיבות אחר לגמרי. אבל מי שלא מבין מה זה צלם אלוקים, חילויני, אין דבר כזה. איך אפשר לבא אליו להתרפאות? הרי כמו שמותר להרוג בהמה מותר גם אדם להרוג אצלו. זה לא חשיבות כלל! וזה החילוינים, הם, איזה חשיבות הם מחשיבים את האדם? אפילו, אפילו בצלם אלוקים אין לו הבנה! אבל כלל ישראל הם בנים למקום. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום. מה זה בנים למקום? ברא כרעא דאבוה חשיבות כזה הם מזה הם רחוקים לגמרי לגמרי. אצלם - מה זה אדם? אדם זה כלום. זה לא צלם אלוקים. הם אין להם הבנה כלל וכלל. ויש עוד דרגא. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה, זה עוד דרגא. דרגא יותר מבנים למקום. גם אין להם שום שייכות לזה. איך יכול להיות איזה הבנה בין חילוינים לבני תוירה? הרי הם רחוקים דרגה על דרגא! אין להם הבנה כלל בזה. איך יכול להיות איזה שהוא קצת התחברות לאנשים כאלו?! ר"ח ויטל מביא בשם האריז"ל, שבזמננו, בזמנו - כ"ש בזמננו, כל הרשעים הם נשמות של ערב רב..
בענין של תפילה יש לפלפל. בארחות רבינו מביא, שר"מ כהן שאל את הסטייפלער בעת מלחמה בענין התפילה. ואמר: הרי יש שם גם ארלכע יידן, וממילא צריך להתפלל. היום ג"כ אפשר להגיד - אינני יודע. אם יש שמה ארלכע יידן - צריך להתפלל עליהם, אבל על השאר איני יודע. בספרי הפוסקים יש נדון גדול על מי שייך לימוד זכות של תינוק שנשבה, מי שלא תינוק שנשבה. הרי מחלל שבת בפרהסיה, כופר בי"ג עקרים, יש לו דין של נכרי. הוא עובד כוכבים לכל דבריו. יינו יין נסך. יש אריכות בענין על מי ניתן לומר הלימוד זכות של תינוק שנשבה. אבל גם מי שתינוק שנשבה, זה רק לכאורה שאין לו דין נכרי, אבל אם נקרא עמיתך? בח"ח כתוב שאפי' אינו מאמין בדקדוק אחד של תורה שבע"פ הוא אפיקורוס. מי שעובר עבירות ידועות בשאט נפש, אינו בכלל עמיתך, ומצוה לגנותם ולבזותם. כך כתוב בח"ח. ואינו בכלל איסור לא תונו ולא תלך רכיל. הוא לא עמיתך! אבל זה רק במי שיש לו הלימוד זכות של תינוק שנשבה. אבל מי שאין לו הלימוד זכות הזה - ודאי יש בהם מסיתים ומדיחים ממש, שמצוה לגנותם. אסור להתפלל עליהם! ויש לפלפל עוד בזה: העולם אומרים שישראל שנהרג ע"י גוי נקרא קדוש, כך אומרים. לא נמצא מקור מפורש לזה. יש מפקפקים בזה. שמעתי מרב מנדל שעכ"פ יש לחשוש לזה. וא"ל ששמע מרבי דוד יונגרייז שבאו ושאלו אותו באיזה מלחמה, שהמנהג שלהם היה, שההרוגים היו קוברים יחד במקום אחד ואח"כ מי שרצה היה מפנה למקום אחר, עכ"פ היו קבורים יחד באותו קבר. ובאו ושאלו אנשים: הרי צריך למחות על זה! הרי יש דין - אין קוברין צדיק אצל רשע. יש שם מחללי שבת, ויש שם שומרי שבת, ואין קוברין צדיק אצל רשע. ואמר - שהלך לר' ישראל יצחק רייזמאן ז"ל, ודברו על זה יחד, ואמרו שבכל זאת כיון שיש קצת אומרים שנהרג על ידי גוי נקרא קדוש, ממילא אי אפשר למחות לא צריך למחות. זאת אומרת להלכה נקטו שיש צד כזה. ואם כן, נמצא שאותו שנהרג על ידי גוי נקרא קדוש. וצריך שיקול גדול מה כדאי להם? אם כדאי עדיין לחיות, ויהיה חייבי כריתות, מחללי שבת, אוכלי טריפות חזיר, או לא -להיות נהרג על ידי גוי ונקרא קדוש. מה יותר כדאי? אם צריך להתפלל שלא יהיה נהרג מי יימר?.
עוד יש לפלפל בזה: אומרים, שכהולכים למקום סכנה יש איזה הרהורי תשובה. ואם אחד הרהר תשובה קצת, ואחר כך אם יהיה נהרג אחר תשובה - מיתה מכפרת. ואם יחזור לקדמותו - מה יהיה? יעשה עוד פעם כל העברות? חייבי כריתות, חייבי מיתות בית דין, מחללי שבת כפירה, הכל יעשה? היה מעשה: אייד אין קוסובה בא אצל החזו"א. הוא נשאר שם ברוסיה בקומוניסט'ן, והיה לגמרי חפשי. ובא פעם אחת לא"י, ונכנס אצל חזו"א, ודיבר עימו הרבה. ונראה שהיה לו חרטה כבר. ואמר לו - אני מוכרח לחזור לרוסיה, שם אני לא יוכל לעמוד בזה, ואני אחזור לכל העברות כמו קודם. יצא מדבריהם, שאם המטוס יפול יהיו מרוצים. והחזו"א הסכים לזה! וכך היה - המטוס נפל! על כל פנים, רואים מי שיש לו קצת תשובה - עדיף יותר לא לחיות אח"כ עם כל העברות. ממילא מי אומר שכדאי להם להתפלל עליהם? וזה קצת לפלפל בזה..
אבל עיקר צריך לדעת. עכשיו זה זמן מלחמה. אינני מדבר אצל מלחמה הקטנה. אני מדבר על מלחמה הגדולה שיש כאן - מלחמת היצר. מסילת ישרים כתב כל ענייני העולם, בין לטוב בין לרע, כולם ניסיונות לאדם. ואם יהיה לבן חיל וינצח במלחמה - הוא יהיה האדם השלם שיזכה להידבק בבוראו וכו'. לאור באור החיים, המצב הזה של כל המלחמה הזה, הוא ניסיון הגדול שנעשה על ידי כוח הטומאה להיות גירוי והסתה בשבירת המחיצות בין בני התורה והחרדים לדבר ד', לבין אנשי הצבא, הערב רב המסיתים והנלחמים כנגד התורה ביד רמה. העולם השקרי שהוא עולם של אפס וחורבן הוא יכול להיות זוכה הרבה הרבה..
הגאון ר' יחיאל גורדון ר"י לומז'א אמר לי, שנפוליון אמר, שמי שאינו מתעשר בשעת מלחמה הוא לא מהחכמים, כך אומרים בשם נפוליון. ואמר הוא, שבדברים גשמיים איני יודע, אבל ברוחניות וודאי שזה כך. מפני שזה זמן של ניסיון, ומי שיזכה ויעמוד בזה יזכה להידבק בבוראו. ולאור באור החיים וזה העבודה שלנו בזמן הזה, להיות מתרחק מכל הערב רב - אנשי הצבא. זמן של כוחי ועוצם ידי להתרחק מהם. להתרחק מכל לימודי חוץ, לימודי חול. שבזכות שמתרחקים מלימודי חול יבוא הגאולה. רואים גם גזירה של לקיחה לצבא. אם מתרחקים מהם זה גורם לריחוק הגזירה. הצנאזער רב הדברי חיים אמר, שמה שילדים משחקים במשחק של חיילים - זה מקרב גזירת צבא רח"ל. כמה שיהיו מרוחקים ומתעבים את העניין של צבא כך זה יהיה טוב ויבטל את הגזירה. על כן האיש מה צריך לעשות היום? החזו"א כותב באיגרת: ידינו עסוקות בבניין חומות ולהקים חייץ בין הצפיעים והצפיעות שלנו. זה בזמן של חזו"א הם כבר עסוקים כל הזמן בבניית חומות הצפיעים והצפיעות שלנו, כל שכן בזמננו! יותר ויותר בזמן עקבתא דמשיחא, שהשטן יורד ומתגבר, לגדור מחיצות וחומות, להתרחק ולהיבדל מהם יותר ויותר. ועל ידי זה יזכה לאור באור החיים. הימים האלה, בין המצרים, זה זמן אבלות על חורבן בית המקדש. צריך לקוות לבניין בית המקדש, והשראת השכינה במהרה בימנו. ולזה ידוע דברי הח"ח שצריך לתקן העניין של שלום, שלא יהיה שנאת חינם. שאצלנו בפנים הבית מדרש, שם יהיה מדתו של אהרון הכהן אוהב שלום ורודף שלום. ועל ידי זה נזכה לחזרת ענני הכבוד, להיבדל מכל הערב רב. עוזבי תורה יהללו רשע, ושמורי תורה יתגרו בם. מי שמהלל רשע - הוא סימן שהוא עוזב תורה. ושומר תורה יתגרו בם כתוב. בגאון בם זה הולך על עוזבי תורה. צריך להתגרות גם במי שמהלל רשע..
ביעב"ץ כתוב כך: בא"י היה מידה של שנאת חינם. ת"ח נקראים חובלים, שכשדנים בהלכה נעשים שונאים זה לזה, ואח"כ אוהבין. ע"י מריבה של תורה וכו', נזכה לענני כבוד ושלום וכו.'.
התגובה:
ביקורת חריפה נגד הציבור החרדי והנהגתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל ביחסם למבצע הצבאי ברצועת עזה נמתחה הבוקר על-ידי יהודה משי זהב, במהלך ראיון ב'גלי צה"ל'. תמלול (חדשות)
ישראל כהן|ח' באב תשעד 12:02 04.08.14
יו"ר זק"א, יהודה משי זהב, העניק הבוקר (שני) ראיון רזי ברקאי בגלי צה"ל במהלכו תקף את המנהיגות החרדית, לא פחות, בעניין המלחמה ברצועת עזה.
"ביום שישי כשהיו שני חיילים הרוגים של גבעתי וחייל שלא ידעו עדיין אם הוא חטוף, עיתון חרדי הפלס, בשיא הקרב, תוקף את המח"ט וינטר בזה שמשתמש בכיפתו לרעה בכדי למשוך חרדים להתגייס לגבעתי. עדיין הוא לא קבר את חייליו שנפלו בקרב למען ישראל וזה הנושא שמעסיק אותם. אין לי טענות לציבור החרדי, הוא ניסה להתחבר עשה הרבה פעילויות חסד למען תושבי הדרום, באמת רצו לצאת מגדרם כדי לעשות פעילות", אמר משי זהב.
בשלב זה עבר לתקוף את המנהיגות החרדית שהם כידוע גדולי ישראל: "הטענות זה על המנהיגות ועל התקשורת החרדית, אני לא ראיתי שום מסר, שום הובלה, כמו שאמרתי, שום ביקור אחד של המנהיגים לא אצל המשפחות השכולות, לא ראינו בלוויה גם שאתמול היו 20 אלף איש, לא ראית שחור, פה ושם היו אולי חרדים, אבל אנחנו יודעים כשאנחנו רוצים למלאות בשחור".
"כולם מתחברים אין ימין ואין שמאל כולם מתאחדים, בא נעשה לפחות את המינימום. לא עשינו מספיק. קח את הנושא הרוחני, את הנושא של הגברת לימוד התורה בישיבות לטובת חיילי צה"ל לטובת עם ישראל, למה את זה לא, לפחות את זה. אתה אמרת מקודם שהרב קלמנוביץ שאסור לקרוא לו רב אומר את המשפט שמוטב שחיילי צה"ל ימותו מאשר שיעשו עבירות חמורות, זה הרי מזעזע ואנחנו מתרצים זאת שזה חריג? שזה לא מקובל? הרי אחד כזה היה צריך להעיף אותו", אומר משי זהב.
שמואל חיים פפנהיים, שהתראיין גם הוא אצל רזי ברקאי אמר: "אני חושב שמשי זהב מאוד מקצין. ברור שההנהגה החרדית מאוד זהירה בחיבוק שלה, אתה עם כל הכבוד לך עדיין לא מחליט מי גדול ישראל".
משי זהב: "ספק אם הוא בכלל מישראל מי שמדבר כך על חיילי צה"ל".
פפנהיים: "אני לא ראיתי את זה בדרשות ולא ראיתי במשנתם של גדולי ישראל שלנו, זה מאוד מפליא וזה קיצוניות מוזרה מאוד. אולי הוא חצי פוליטיקאי ויש לו אינטרסים פוליטיים. זה לא השפה שלנו. אני רואה בדיוק להיפך, את גאב"ד העדה החרדית ואת הראב"ד שאספו מיליון שקל וחילקו לילדי תלמודי התורה באזור הדרום מתנות בכדי לחזק אותם, אני רואה בדיוק את ההיפך, את הארגונים החרדים שנותנים לחיילים ורוצים להיות שותפים וכל הרבנים תומכים בזה. עדיין יש לנו אנשים קיצונים מאוד שהם משתוללים אבל זה טבע הדברים כשחלק מתקרבים אז החלק האחר מסתגר יותר".
משי זהב: "אני חושב שכל התגובות המינוריות הללו למעשי התקיפה של חייל מילואים בבית שמש שחזר הביתה באמצע הקרב, זה מקומם מאוד, איך לא העיפו את התוקף מהקהילה החרדית".
פפנהיים: "זה לא נכון, כל הרבנים משתפים פעולה וגינו את התקיפה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה