סודם של מגדלי התאומים והאדמור מלעלוב

התגלגל לידי בהשגחה פרטית עלון "אהל מועד" של חסידי לעלוב (פר' קרח), וקראתי בו סיפור מפעים על האדמו"ר ר' שמעון זצ"ל שנפטר לפני כמה שנים.
כך כותב הסופר הדגול ר' יאיר ויינשטוק הי"ו:
סודם של מגדלי התאומים:
לפני כמה חודשים שמעתי )מהרה"ח יואל עקיבא 
איגר שליט"א ששמעו מפי אנ"ש בארה"ב, ואח"כ 
מעוד כמה אנשים( סיפור מדהים אודות רביה"ק 
זיע"א, ולמרות שטרם הצלחתי להתחקות על מקורו 
בדיוק נמרץ אמרתי לא אמנע טוב מהציבור הקדוש 
אשר לשמו ולזכרו של רבינו הק' תאוות נפש. כבר 
כמעט 4 שנים חלפו מאז הסתלקותו מאתנו בפתע 
פתאום בליל יום הכיפורים תש"ע ועדיין נוכחותו 
הקדושה מורגשת היטב בלב כל אחד ואחד מקרב 
מקושריו ואנשי שלומנו. 
דבר המעשה התרחש לפני 11 שנה לערך לעת 
שכ"ק מרן אדמו"ר זיע"א יצא לארה"ב לשמחת 
נישואי אחד מנכדיו. בעת היותו שם לאחר שבעת ימי 
המשתה, הביע יום אחד משאלה מוזרה ביותר: אני 
רוצה לנסוע למנהטן למגדלי התאומים!
מי שהכיר את רביה"ק יודע שבמשך 14 השנים 
שגר שם לא נסע אף פעם לאתרי התיירות אליהם 
מגיעים מיליוני מבקרים מכל רחבי העולם. הוא עג 
סביבו עוגה, ד' אמות של תורה ועבודת ה' ומעולם 
לא יצא ממנה. גם ברחוב מיעט ללכת אלא רק 
ההכרחי, וכשהיה יוצא לרחוב היה עושה זאת בעיניים 
מושפלות ופתוחות רק מעט כדי לא להיתקל בקירות 
ואנשים. אף פעם לא רצה לראות, דרך משל, את 
מפלי הניאגרה המפורסמים ולא חיפש היתר של 
להודות ולהלל לה' על יצירותיו הנפלאות בבחינת מה 
רבו מעשיך ה'... )וידוע לי על מישהו מארץ ישראל 
שביקר בארה"ב וסיפר לו שהוא נוסע לבקר במפלי 
הניאגרה, שאל אותו הרבי "ומה יהיה לך מזה, חוץ 
מנסיעה מפרכת של יום שלם?" בנימה של ביטול 
גמור(. במקומו הקבוע היה יושב ולומד ולא היה לו 
דבר וחצי דבר עם אמריקה שבתוכה הוא גר. אדרבה, 
נראה היה כאילו רצועה מארץ ישראל נמתחה ובאה 
עד אליו והוא ממשיך לגור בירושלים עיר הקודש. 
ולכן כאשר במהלך ביקורו בארה"ב ביקש לנסוע 
לפתע למגדלי התאומים זקפו בני המשפחה את 
עיניהם בפליאה, אולי הוא צריך להיפגש שם עם איש 
עסקים, חשבו לעצמם, אולי זה ענין של הצלת נפשות 
או עסקנות חשובה למען מישהו, שכן בודאי שהרבי 
הקדוש שכל הבלי העולם אינם מדברים אליו כקליפת 
השום, לא ירצה לנסוע למנהטן שאינו ידוע כמקום 
ששואבים משם דליים של קדושה וטהרה.
כיון שהביע רצונו בבירור "למגדלי התאומים 
רוצה אני לנסוע" סידרו לו מיד רכב ואחד מאנ"ש 
התנדב לשמש לו כנהג ולקחתו למקום.
בעת הנסיעה לא התעניין רביה"ק כהוא-זה 
בכל הנוף, אלא עיין בספר קדוש שלקח איתו ונמנע 
מלראות מאומה, עד שהודיע לו הנהג "הגענו".
הוא עמד עם מלוויו מתחת למגדלים הענקיים 
שגובהם הגיע ל-110 קומות ו-415 מטר והם נחשבו 
שנים רבות כצמד הבניינים הגבוהים ביותר בעולם. 
הרבי הרים את ראשו לראות את הבניינים עד לקצה 
גובהם ואחר שאל כמו אינו יודע "ואיך עולים עד שם 
למעלה?"
"במעליות" אמר לו מישהו, "יש שם מעליות 
מהירות שלוקחות את האנשים בתוך זמן קצר מאד 
מלמטה ועד למעלה".
אולם הרבי לא תכנן כלל לעלות במעלית, הוא 
שאל, "ואיפה המדרגות?"
"מה?" התפלאו השומעים, "מדרגות? מי עולה 
ברגל 110 קומות?!"
"אתם יכולים לברר לי?"
אחד המלווים נכנס פנימה למגדל ואחרי כמה 
רגעים יצא החוצה ואמר שיש כאן איש תחזוקה שמוכן 
להראות לרבי את המדרגות. הרבי נכנס עם מלוויו 
לבנין הענק כשהוא מתעלם לחלוטין מכל הפאר 
וההדר הנוצצים סביבו. הוא פסע בצעדים תכליתיים 
יחד עם איש הצוות עד לדלת שהובילה אל המדרגות. 
עלה 2 קומות במדרגות ושם הגיע לדלת נעולה.
"זהו" בישר לו איש הצוות. "מכאן איננו מורשים 
לעלות יותר".
"מה יש מעבר לדלת?" שאל הרבי.
"מדרגות החרום" הבהיר איש צוות המגדל. "בזמן 
חרום או כאשר המעליות אינן פועלות מכל סיבה 
שהיא, אפשר לעלות ולרדת דרך המדרגות מכאן עד 
לגג הבנין ולהיפך".
"אולי אתה יכול לפתוח לי את הדלת?" הפציר 
בו האדמו"ר.
"לא, רבי" גמגם האיש במבוכה, "אינני מוסמך 
לפתוח את הדלת."
הרבי ניסה עוד כמה פעמים לבקשו שיפעיל 
קשרים ויפתח לו את הדלת כדי שיוכל להמשיך 
לעלות, אך נתקל בדלת נעולה, תרתי משמע.
בסופו של דבר ויתר רביה"ק. אך הוא לא הלך 
משם הביתה אלא עבר אל המגדל השני וכמעשהו 
בראשון כך מעשהו בשני. טיפס שתי קומות עד דלת 
החרום ושם הגיע אל הדלת הנעולה ואל הסירוב 
המנומס אך התקיף לפתוח.
כאשר כילה מעשהו, שב רביה"ק לבית האכסניה 
שלו בשכונת בורו-פארק. הוא לא אמר מילה ולא 
הסביר לאף אדם מה הייתה כוונתו, אך כל בר-דעת 
הבין שהיה לו איזה עניין מסוים לטפס כמה שיותר 
גבוה בשני המגדלים ברגליו.
כעבור כשנה אירע פיגוע הטרור הגדול ביותר 
בעולם, כאשר מחבלים של ארגון אל-קעידה חטפו 
מטוסים ונכנסו עמם למגדלים שלא יכלו לעמוד מול 
הלהבות האדירות והחום הנורא וקרסו עד קרקעיתם.
עד קרקעיתם אמרנו, ולא היא!
שני הבניינים נחרבו בדיוק עד הקומה השנייה 
שלהם, עד לאותו מקום בו הגיעו רגליו של רביה"ק 
בטיפוסו במדרגות. משם ואילך הם נותרו, והעיקר: 
באותה רצועה שלא קרסה ניצלו כמדומה 14 אנשים 
שהיו היחידים שהצליחו לצאת בחיים מבין ההריסות. 
אך כמובן שאי אפשר היה להשאיר 2 קומות מתחת 
למיליוני טונות של חורבן טיח אבק ומתכת מפוחמת, 
והכלים הכבדים פינו משם את הכל והרסו את 2
הקומות בשיני הדחפורים עד שנוצר שם המקום 
הידוע בשם "גראונד זירו" )קומה אפס(.
אין לנו עסק בנסתרות, אך לאור הסיפור הזה 
המגיע מקרב אנ"ש מארה"ב שנכחו שם עם רביה"ק 
בשעת הביקור, מתברר למפרע כי עיניו הצופיות של 
רביה"ק ראו שנה קודם לכן את האסון הנורא העומד 
לקרות, והוא ביקש להמתיק את רוע הגזירה באסון 
הכבד שבו נהרגו קרוב ל-3000 איש ובתוכם כידוע גם 
רבים מאחב"י. באותה שעה נתחוור למקורביו פירוש 
הנאמר )עמוס ג,ז( כי לא יעשה ה' דבר כי אם גלה 
סודו אל עבדיו הנביאים.
ואגב גררא נקיט, באחת השנים הראשונות 
לכהונתו של רביה"ק היה טיש שנערך בבית המדרש 
של חסידי פינסק קרלין. באותו מעמד היה נוכח יהודי 
יקר שבאמצע מהלך השולה"ט קם ממקומו ועמד 
לעזוב. 
הרבי ראה אותו קם ללכת ושלא כדרכו פנה אליו 
וביקש ממנו להישאר.
האיש נראה כמתלבט, מצד אחד רצה לשמוע 
בקול הצדיק ומאידך הצביע על שעונו ואמר בנימת 
התנצלות "יש לי פגישה, מחכים לי".
הרבי לא אמר יותר דבר אך ראו על פניו שלא 
ניחא ליה. האיש ההוא הלך משם לפגישה ולא נראה 
יותר בארץ החיים. שלא מידיעתו נפל לפח יקוש 
ומלכודת של אינשי דלא מעלי וחייו הסתיימו בצורה 
טראגית כעבור שעה קלה שלא בדרך הטבע.
ומענין לענין באותו ענין: בקיץ שנת תשנ"ו חלה 
אבי מורי זצ"ל במחלת הלב ואושפז בבית החולים 
"ביקור חולים". לאחר כמה ימים השתחרר, אך כעבור 
שבוע התדרדר מצבו והוא שוב אושפז בבית החולים, 
הוא טופל כיאות, אולם נראה היה בעליל כי מצבו 
נמצא בהתדרדרות, ובקצב הזה בעוד כמה ימים הוא 
כבר לא יהיה בין החיים. ביום שישי הייתי ליד מיטתו 
וסעדתי אותו כאשר לפתע באו לקרוא לי לשיחת 
טלפון בדלפק הרפואי במסדרון. ניגשתי לשם ומה 
הופתעתי לשמוע את קולו של הרבי השואל אותי 
מה שלום אבי. עניתי לו "המצב השתפר קמעא" 
והתלבטתי בקרבי האם לומר לו את תחושתי הקשה 
במעמקי לבי, כי נראה לי שהמצב דווקא מתדרדר. 
אך החלטתי לא לומר בינתיים דבר. שמא אני טועה. 
חשבתי לומר לו לקראת סוף השיחה שאני ממש 
מודאג. הרבי דיבר אתי כמה רגעים אודות הטיפול 
שאבי מקבל ופתאום הוא אומר לי ללא קשר אל מה 
שדברנו וכמענה על מחשבותי:
"בקשר למצבו של אביך, אין לך מה לדאוג, הוא 
לא מתדרדר, אדרבה, הוא הולך וטוב, ובעז"ה הוא 
ישתחרר בקרוב הביתה ותהיה לו רפואה שלמה".
ואמנם, לאחר ימים אחדים השתחרר אבי הביתה 
וחי אח"כ עוד קרוב לעשר שנים.
עיניים צופיות...

תגובה: 

תודה על הסיפור המעניין.

נטיית ליבי, כיון שאיני חסיד ואפילו איני יודע מיהו אותו אדמור, היא לפקפק אם הסיפור היה ונברא. יש לשים לב שגם אם העובדות נכונות, הפרשנות מולבשת עליהן. בה במידה יכול היה מי שמתעקש לטעון שזה שהאדמור היה שם זה כדי להפיל את הקומות מחמת איזה חשבון טמיר...

ועל דברים כאלו כבר אמר רבנו הרמב"ם שאין הם מוסיפים לא יראה ולא אהבה, לפחות אצל בני הדעת, ושמא יש להוסיף: מוסיפים גיחוך למרבה הצער.

זה מה שנראה לי, וכתבתי מה שכתבתי מתוך השערה שאולי רצית לשמוע את חוות דעתי על סיפור אשר כזה.

בכל אופן, ראוי לנו לדעת שגם אם המעשה לא היה ולא נברא, עדיין הקב"ה אינו בשר ודם, ואם יעלה זאת ברצונו, נראה נסים ונפלאות גדולים מאלו וברורים מאלו.

כל טוב

ובשורות טובות

מכתבו של הרב מונק זצ"ל

מכתבו של הרב מונק זצ"ל (רב הקהלה החרדית ומנהל ביהמ"ד להוראה)

ב"ה, חיפה ח' מר חשון תשל"ז לפ"ק;   יהא שלמא רבה מן שמיא וחיים למע"כ הרה"ג יחיאל זילברברג שליט"א בעמח"ס מנחת יחיד;   כבר כתבתי בזה להראב"ד הרי"י וייס שליט"א, וגם לר' אליעזר בריזל שליט"א, אבל אחשוב שיהא לתועלת אם יתערבו בזה גם אנשים אחרים שיש הכרח לסלק ממשמרת הצניעות את האנשים הנותנים חתיתם בארץ חיים ורוצים לכוף רצונם על בעלי הוראה;   אמנם מחלה ירושלמית היא לומר דעות לרבנים אבל עד הנה לא היה בדרך קללה, ודברי גנאי, ויש לצורך להשתיק זאת ההנהגה בעודנה באיבה;   אם לא יסלקו את האנשים האלה - יהא דין משמרת הצניעות כדין המזרחי וגרוע מזה, כי גם המזרחי רגיל בזה לכוף דעותיו על רבנים;   מה שראיתי מתוך מכתבו של מעכ"ת שכבר העיזו פניהם כלפי הפמ"ג [אולי עוד יעיזו כלפי מג"א ורמ"א] - לא אבין בכלל, והרי המ"ב הוא שהסכים לפסק הפמ"ג, וא"כ לא בלבד על הפמ"ג אנו סומכין אלא אף על המ"ב;   ומה שטענו ששלטי הגבורים מיירי בחצר דוקא - כבר שמעתי ואיני מבין, הרי זו ממש טענת החולק מהר"י מינץ זצ"ל, ולא עלה על דעתו להפוך בזכותו של שלטי הגבורים דמיירי בחצר דוקא;   ומה שהעתיקו במודעה שלהם דברי המ"ב במקוטע, דהיינו הצד להחמיר ולא הצד להקל - זהו זיוף;   ומה שהעתיקו מדברי שו"ת מהרי"ץ - הנה הוא עצמו העתיק הדברים משו"ת תשובה מאהבה, ושם כתב להדיא שאינו איסור גמור ויוכיח, ואם לא יקבלו - יניח;   ומה שכתבו בשם חכם אחד שהלומד בשו"ע ביראת שמים יראה לאיסור - מוכיח דפשט השו"ע הוא לקולא, ואף כי כולנו נתחייבנו ביראת שמים אבל לא כל אחד מגיע לזה, כדמוכח בפרק כל כתבי;   זהו מה שבדקתי אחריהם, והחלק יעיד על הכלל;   והרי זה כמי שנתלהב מגנות חמדת הממון ולכן מחמיר בטריפות בכל מקום שהקיל רמ"א בהפסד מרובה;   ואכפול דברי שיש הכרח לסלק את האנשים הללו ממשמרת הצניעות;   הדורש שלומו וטובתו כל הימים - שמואל דוד הכהן מונק.

נאום נתניהו והתייחסות לסבא שלו

אדוני היו"ר,  חבריי, במהלך הדיון הזה נתבשרנו על פיגוע טרור רצחני בשדה תעופה בקרבת מוסקבה, בו נקטלו עשרות רבות של אנשים חפים מפשע. אני מבקש לשלוח בשמכם ובשם ממשלת ישראל והעם בישראל את תנחומינו לממשלה, לעם ברוסיה ולמשפחות השכולות. הטרור הוא בינ"ל והתגובה לטרור חייבת להיות בינ"ל. אם נאחד כוחות הטרוריסטים לא יכריעו אותנו, אנחנו נכריע אותם, וגם נסכל את משימות שולחיהם.  אני בטוח שבזה אני משקף את דעתם של כל חברי הבית, וגם את דעתם של חברינו הצעירים ששמעתי אותם היום בקשב רב. כל אחד מכם מגלה מעורבות עמוקה עם אש בוערת, זה הכי חשוב, ואני מניח שלכל אחד ואלת מכם יש לו ולה הסיבה המיוחדת שהניעה אתכם לבוא למקום הזה, ומי יודע אולי ביום מן הימים הבעירה הזאת גם תחזיר אתכם למקום הזה.  אני יכול לספר לכם על עצמי שהכניסה שלי הראשונה לחיים הציבוריים, חוץ מאשר לרוץ לראש ועד הכיתה בכיתה ו' אם אינני טועה, פחות או יותר זה סיכם את הקריירה הציבורית שלי עד אחרי מלחמת יום הכיפורים. בתקופת מלחת יום הכיפורים הייתי סטודנט בארה"ב, חזרתי למלחמה ולאחר מכן חזרתי ללימודים, ישנתי כמה ימים, הלכתי לאוניברסיטה שבה למדתי, וכשאני מטפס על המדרגות הרחבות אני רואה הרבה דוכנים של סטודנטים ערבים ואיראנים, אחד או שניים אף גידפו את מדינת ישראל. ואני רואה דוכן קטן של סטודנטים ישראלים. היה שם סטודנט אחד עם סנדלים אני חושב, אפילו שזה היה חורף, בכל אופן הוא נראה בערך אותו דבר כמו שהוא נראה היום ושמו היה עוזי לנדאו, והוא ביקש ממני להצטרף למאמץ ההסברה, להדוף את התעמולה הגדולה נגד מדינת ישראל. אני יכול לספר לכם כיוון שאתם צעירים ומעורבים שמחצית מחיי עשיתי מחוץ לחיים הציבוריים, בצבא, בלימודים, בעסקים, אפילו כתבתי כמה ספרים, זה הכל היה מעניין ומרתק, אבל אין דבר שמלהיב, מסעיר ומרומם את הנפש כמו השירות הציבורי. אני לא יודע מה תבחרו לעשות, כל אחד מכם יכול ללכת לתחומים שונים, אני שומע גם את ההתעניינות – חינוך והדרכת נוער והגנה מפני סמים ואולי בעולם הכלכלי, בעולם של משאבי הטבע, בכל הנושאים שאתם חושבים עליהם, אתם תמצאו עניין ותחפשו דרך להשפיע. אבל יש רק מקום אחד שבו אתם יכולים להשפיע על כל התחומים הללו גם יחד, זה המקום הזה. ראו על מה דיברנו כאן היום. אני רוצה שתדעו שבכל יום בכנסת דנים על הנושאים הללו, כאן דנים בכל, וכאן משפיעים על הכל – על הנכה ועל הזקנה, על היתום והאלמנה, על הרווח ועל הרווחה, על טוהר האוויר ומי שתייה, על קליטת טל מן השמים ועל הוצאת הגז מן המים, על העמקת המורשת ועל רוחב הפס ברשת, על החרב המגנה על הבית ומעל הכל על עלי הזית. הכל. דנים פה על הכל, משפיעים על הכל, ולכן אני רק יכול לברך אתכם ולנסות להשפיע עליכם שתכנסו לחיים הציבוריים, ותנסו להשפיע ותצליחו, כי אין גוף אחר, הכנסת מייצגת את העם אתם באים מכל שדרות החברה הישראלית, פה המקום, וברוך השם יש ייצוג. אם יש דבר אחד שיש בכנסת הזאת זה ייצוגיות. שיטת הממשל שלנו נותנת הרבה כוח לייצוגיות.  אני חושב שזו הזדמנות בשבילכם לראות כיצד ניתן להשפיע פה. אגב, לא רק על-ידי חקיקת חוקים, לפעמים גם על-ידי הימנעות מחקיקת חוקים. שתי החלטות לא פחות חשובות זו מזו – אחת זה לחוקק חוקים נכונים, ושניים להימנע מחקיקת חוקים לא נכונים וחוקים עודפים ומיותרים. זו אחריות גדולה מאוד. זה מה שהכנסת עושה במשך עשרות שנות קיום המדינה. היא הצליחה לשמור על צביונה הדמוקרטי של המדינה במשך חצי תריסר מלחמות, ובמשך המלחמה בין המלחמות שהיא הטרור. ומה ההצלחה? לייצר כאן אי של חופש במרחב הזה שבו רוגמים נשים ומוציאים להורג מיעוטים, במחשך הזה אנחנו מגדלור של אור, ומה זה החופש הזה? החופש זה קודם כל לומר מה שאתה חושב. חופש הדיבור כולל בתוכו גם את חובת המחשבה, וכדאי שהמחשבה תהיה מושכלת, ועל-כן אם אני יכול לתת לכם עצה אחת, תרכשו השכלה וידע, העולם נעשה יותר מורכב, יותר מסובך, יותר תלוי דבר בדבר. אמרתם נכון צריך לשמור על הפרט ולייצג ציבורים כאלה ואחרים, אבל בסופו של דבר האחריות המשותפת לכולם כאן היא לייצג את המדינה. זה לא דבר מובן מאליו כמו בהרבה מן הדמוקרטיות, כי הן אינן מאוימות כמו הדמוקרטיה שלנו. ציינו בישיבת הממשלה האחרונה את המאבק באנטישמיות ואת יום הזיכרון לקורבנות השואה. אנחנו עם שעבר חוויה קשה מאוד של השמדה, וכולם מדברים על זיכרון השואה. יש מדינות שמציינות זאת, וטוב שהם עושים זאת, טוב שאימצו את זה אפילו כהחלטת או"ם, אבל בד בבד שזוכרים את קורבנות השואה מדבר נשיא איראן על השמדת ישראל, על מחיקתה מעל פני האדמה, ואף אחד אינו, לא אף אחד מעטים קמים וזועקים, והדבר מתקבל, דנים איתם, מדברים איתם. ואנחנו יודעים שבסופו של דבר מי שישמור על קיומה של מדינת היהודים זה העם עצמו וצבאו. ולכן שאלה שיר שרם שאלה נכונה, מה עם חלוקת הנטל?  אני רוצה לספר לכם על דבר שמאוד ריגש אותי לפני ימים אחדים, כי על זה תשמעו מעט מאוד. אני רוצה שתשמעו את זה ממני. ביקרתי לפני ימים אחדים בנח"ל החרדי, ויצא לי להשתתף כראש ממשלה בכהונה הראשונה שלי בהקמת הנח"ל החרדי. יש שם גדוד, גדוד של לוחמים, שבאים מהמגזר החרדי, הם עושים שנתיים שירות, ואח"כ בשנה השלישית הם לומדים. לומדים אלקטרוניקה, לומדים הנדסה, לומדים טכנאות, ומשם יוצאים לשוק העבודה. ואני שמעתי את הסיפורים של החיילים הללו שסיפרו לי שעד לפני שנה הם היו חוזרים מן הצבא, עוצרים בתחנה המרכזית, מורידים את המדים, עולים על 'מדים אחרים' וכך הם היו באים הביתה כי היה אצלם מימד של בושה.  הם סיפרו לי שעכשיו הם הולכים עם המדים, גאים, שמשהו משתנה. אחד החיילים אפילו אמר לי שאמא שלו תולה את המדים על חבל הכביסה, דגל של גאווה. משהו מתרחש כאן. אני לא אפרט כאן. אנחנו יודעים שצריכים שני דברים, אני שמעתי את החיילים הללו אחד אחרי השני מספרים כולם חוויה דומה, ואצלנו יש מידה מסוימת, זה חלק מהחיים הפוליטיים, של איזה ציניקניות, איזה חוסר יכולת לראות שינוי בהתהוותו, ואני אומר לכם משהו מתהווה. אני מאוד התרגשתי. אנחנו הולכים להקים גדוד שני.  באותו ביקור סיפרתי להם אמרתי להם שהסיבה שאני כאן, אני מתכוון בארץ הזאת, קשורה לחוויה שקרתה לסבי הרב נתן מיליקובסקי ז"ל לימים הרב נתן נתניהו. הוא היה תלמיד ישיבה בליטא, ויום אחד הוא עמד בתחנת רכבת באמצע החורף יחד עם אחיו הצעיר, מולם באה חבורת בריונים שראתה אותם בבגדים שזיהו אותם כיהודים והסתערו עליהם. סבי אמר לאחיו הצעיר: ברח, ברח הימלט, והוא ניסה לעצור בגופו כדי להציל את חייו של אחיו. הוא ניסה לעצור בגופו והוכה, והוכה, והושאר כמת. ובעודו מתבוסס בדמו, בשלג הקר, הוא סיפר אח"כ שהוא אמר לעצמו, הוא לא ידע אם הוא יחיה, הוא אמר, איזו בושה, צאצאי המכבים, צאצאיו של דויד המלך מתבוססים כך בשלג.אם אחיה, כך אמר, אם אחיה אקח את משפחתי ואעלה לארץ ישראל ונבנה בית לאומי לעם היהודי בארצו. והבית הלאומי הזה מחייב להרים את החרב, אבל החרב עולה כסף, הרבה כסף, היא נעשית יותר ויותר יקרה. ועל כן ראוי שהצעירים שלנו, החרדים הללו שמתגייסים ואחרים שהצטרפו אליהם, יחזיקו בחרב ויתפרנסו ויתרמו על ידי כך לכוחה הכלכלי והצבאי של המדינה והדבר הזה מתרחש היום והוא ויגדל ויגדל בעתיד.  הדבר מחויב המציאות, כפי ששאר הדברים שהעליתם הם חשובים אבל בסופו של דבר, אנחנו חיים כאן מתוך אמונה, מיכולת ההגנה ומיכולת העבודה והפרנסה שלנו. אלה הדברים הבסיסיים ביותר שמבטיחים את עתיד קיומנו כאן. ובסופו של דבר, אנחנו שבאים הנה ואתם, אם אתם תגיעו הנה ואני מאחל לעצמי ולנו, אחרי ששמעתי אתכם שלפחות חלקכם תגיעו הנה, אנחנו מקבלים פה, בזמן שאנחנו פה, את הפיקדון היקר ביותר שיש לעם היהודי. את המדינה שלו. נשמור על המדינה, והיא תשמור על עמינו. אני מאחל לכם שתבואו לכאן לשמור על המדינה, לפתח אותה, לבנות אותה.  תודה רבה לכם, ריגשתם אותי מאוד, תודה רבה.

חוקי הגברים

תמיד אנחנו שומעים את החוקים מהצד הנשי, סוף סוף מישהו לקח את היוזמה להעלות על הכתב חוקים אלו מהצד הגברי

:אלו החוקים שלנו

!גברים לא יודעים לקרוא מחשבות

 .את ילדה גדולה, תסתדרי עם המושב של האסלה, אם זה למעלה, תורידי, אנחנו צריכים את זה למעלה, את צריכה את זה למטה, לא שמעת אותנו מתלוננים אף פעם שזה למטה

 !!בכי זה סחטנות

!!תבקשי מה שאת רוצה. בא נבהיר את העניין, רמזים לא עובדים! רמזים עבים לא עובדים! רמזים ברורים לא עובדים! פשוט תגידי

כן' ו'לא' הן תשובות מאוד מתקבלות על רוב השאלות'

 ...תגשי אלינו עם בעיה רק אם את רוצה שנפתור לך אותם, זה מה שאנחנו עושים, בשביל אמפתיה יש לך חברות.

 !כל מה שאמרנו לפני חצי שנה, הוא לא רלוונטי באמצע וויכוח, בעצם כל מה שאנחנו אומרים, פג תוקפם תוך שבוע.

 ...אם את חושבת שאת שמנה, זה כנראה נכון. אל תשאלי אותנו.

 ...אם משהו שאמרנו יכול להתפרש בשני דרכים, ואחד מהם גורם לך להיות עצובה או כועסת, התכוונו לפירוש השני.

 ...את יכולה או לבקש מאיתנו לעשות משהו, או להגיד לנו איך את רוצה שזה ייעשה, לא שניהם. ואם את כבר יודעת איך הדרך הכי טובה לעשותה, תתכבדי ותעשי את זה לבד.

 !!מתי שמתאפשר, תגידי את מה שיש לך להגיד בזמן הפרסומות.

 !קריסטופר קולומבוס לא היה צריך שיכוונו אותו בדרך, גם אנחנו לא.

 .אנחנו רואים רק 16 צבעים, כמו הברירת מחדל ווינדוס, אפרסק לדוגמה זה פרי, לא צבע, סלמון זה דג, ואין לנו מושג מה זה טורקיז.

 !!אם אנחנו שואלים אותך מה הבעיה ואת עונה 'כלום', נתנהג כאילו כלום לא קרה, למרות שאנחנו יודעים שאת משקרת, זה פשוט לא שווה את הכאב ראש.

!אם את שואלת שאלה שאת לא רוצה תשובה עליה, תצפי לתשובה שלא רצית לשמוע.

 ..כשאנחנו צריכים לצאת, כל מה שתלבשי יהיה בסדר. ב-א-מ-ת

 ...אל תשאלי על מה אנחנו חושבים, אלא אם כן את רוצה לדבר על ספורט או על חלקים של רכב

 !יש לך מספיק בגדים

 !יש לך יותר מידי נעליים

 ...אני בגיזרה, עגול זה גם גיזרה

...תודה שקראת את זה, כן אני יודע שאצטרך לישון על הספה הלילה, אבל האם ידעת שגברים לא באמת אכפת להם? זה כמו קמפינג בשבילנו...

...תעביר את זה לכמה שיותר גברים שיצחקו. או לנשים עם חוש הומור

האם הגנים יכולים לנבא עמדה פוליטית

קומבינציות מסוימות של גנים, בשילוב כמה נתונים חברתיים, יכולים לנבא את העמדה הפוליטית שלנו. וגם - מה הקשר בין האבולוציה לפתק שנשים בקלפי

אייל וינטר

21.12.2012 16:01

49תגובות165שתף בפייסבוק

בימי החיזור הפוליטי הדביק אחר משה כחלון, ממש לפני שהלה ניער מעליו את כל החיבוקים והסתלק מהזירה בפתאומיות, עשה רובי ריבלין ניסיון נואש אחרון לשמר את כחלון בליכוד. “אתה, כחלון”, אמר ריבלין, “נמצא בתוך ה־DNA של הליכוד”. הדבר נשמע לרובנו מגוחך למדי, אך ייתכן שמיהרנו לזלזל באמירה הזאת. בשנים האחרונות הצטברו עדויות מחקריות על הקשר בין פוליטיקה לבין גנטיקה, וליתר דיוק על כך שהעמדות הפוליטיות שלנו והחלטתנו לאיזו מפלגה להצביע נקבעות באופן חלקי על פי הגנטיקה שלנו. קובץ מאמרים בעריכת פיטר חתמי ורוז מקדרמוט, שיצא בשנה שעברה תחת הכותרת “האדם מטבעו הינו חיה פוליטית” ‏(בהוצאת אוניברסיטת שיקגו‏), מסכם את התוצאות המחקריות העיקריות בעניין זה.

בואו נתחיל באמירה שאיתה נסכים כולנו: מי שחושב כמונו מבחינה פוליטית התברך כמובן בגנים של חוכמה ורגישות. מי שחושב הפוך מאיתנו - קולל גנטית בטיפשות או ברשעות. אך לא לזאת כוונתי. אני מתכוון לכך שהנטייה הפוליטית שלנו - שמאל לעומת ימין, ליברליות לעומת שמרנות - נקבעת בחלקה על פי המבנה הגנטי של כל אחד מאיתנו. ראוי תחילה לשים את העניין בפרופורציה הנכונה. אין הכוונה שיש גן X לתומכי ליכוד וגן Y לתומכי העבודה, ואין זה נכון שכדי לעבור מתמיכה בבנימין נתניהו לתמיכה ביאיר לפיד דרושה מוטציה גנטית.

לכל הסקרים, פרשנויות ועדכונים בעמוד הבחירות המיוחד >>

עוד כתבות בנושא

• פריצת דרך בחקר מחלות: הושלם מיפוי גנום החזיר   18.11.2012
• הטיפול העתידי בסרטן השד יותאם גנטית לחולה   14.10.2012
• כשהבן שלי לבש שמלה   31.08.2012
• 2,000 שנות גלות בראי הגנטיקה   07.08.2012
• הצדדים השליליים של רגשות קולקטיביים   24.11.2012
• רגשות רציונליים   29.11.2012

אבל כן, קומבינציות מסוימות של גנים, בשילוב כמה נתונים חברתיים, יכולים לנבא את העמדה הפוליטית שלנו. בשנים האחרונות השתכללה הטכנולוגיה של זיהוי גנטי באופן מדהים. בעלות קטנה, 200 דולר, אפשר לקחת דגימת רוק ולבצע מיפוי מושלם של המבנה הגנטי שלנו. בזכות שיפור זה ניתן לערוך יותר ניסויים עם מספר גדול יותר של נבדקים. ניסויים אלה מאפשרים להבין באופן טוב יותר את הקשר בין גנטיקה לבין מגוון רחב של תכונות אופי.

נוסף על השימוש במיפוי גנטי, הוכח קשר בין גנטיקה לעמדות פוליטיות במחקרי תאומים. אחד הממצאים המדהימים בהקשר זה מראה שבין תאומים זהים קיים מתאם גבוה יותר בעמדות הפוליטיות מאשר בין תאומים שאינם זהים. תאומים זהים הם תוצר של התחלקות הזרע והביצית לשתי יחידות שהופכות לשני עוברים נפרדים. לכן לתאומים זהים יש מטען גנטי זהה לחלוטין. תאומים שאינם זהים קרובים זה לזה מבחינה גנטית כמו כל שני אחים. העובדה שתאומים זהים דומים זה לזה בדעותיהם הפוליטיות יותר מאשר תאומים שאינם זהים היא הוכחה כמעט ניצחת לכך שהביולוגיה מתערבת בעמדות הפוליטיות שלנו.

הדיון המדעי בקשר שבין גנטיקה ופוליטיקה שייך לדיון רחב יותר וטעון יותר, בשאלה אם תכונות האופי שלנו הן נרכשות או מולדות. איזה חלק ממבנה האישיות שלנו מוכרע על ידי הסביבה שאיתה אנו נמצאים במגע החל מיום הלידה, ואיזה חלק מוכרע כבר תשעה חודשים לפני הלידה? במשך שנים הונחו מכשולים כבדים בדרכם על מחקרים בנושאים אלו. חלק מהמכשולים הוצבו בגלל תקינות פוליטית צבועה וחלקם עקב חרדה נוראה, שמא יתגלו הבדלים גנטיים הקשורים למוצא אתני.

בשנים האחרונות הוקלו מעט מחסומים אלו, ויותר תקציבי מחקר החלו זורמים למחקרים העוסקים בסוגיה זו. החלו מצטברות עדויות לכך שחלקה של הגנטיקה בקביעת האישיות שלנו גדול משחשבנו. לדוגמה, נמצא שהגנטיקה אחראית ל–40% מהכישורים החברתיים שלנו, ל–32% מהנאמנות ‏(או חוסר הנאמנות‏) שלנו לבן/בת הזוג ול–20% מכושר המנהיגות שבנו. כאשר מביאים בחשבון גם מספר קטן של מדדים חברתיים של הנבדק, ערכים אלו גדלים בהרבה והגנטיקה יכולה לנבא תכונות אופי ספציפיות בהצלחה מדהימה.

אבל מהמחקרים עולה שהמנגנון הגנטי המשפיע על עמדותינו הפוליטיות שונה מזה המשפיע על תכונות אופי אחרות שלנו, והוא קשור לתופעה שאני מכנה “רגשות קולקטיביים”, כלומר לצורך האנושי בהשתייכות קבוצתית. צורך זה חיוני להישרדותנו והוא התפתח באמצעות כוח הבחירה האבולוציוני משחר התרבות האנושית. השתייכות קבוצתית באה לביטוי בשני אופנים: בסולידריות כלפי חברי הקבוצה, ובעוינות כלפי הקבוצה המתחרה. הגנטיקה שלנו מכתיבה במידה מסוימת את המשקל שאנו מייחסים לשני אופנים אלה ומשקל זה משפיע על העמדה הפוליטית שלנו. לדוגמה, צפוי שמי שמייחס משקל רב לסולידריות כלפי הקבוצה יתמוך בעמדות שמאל בענייני כלכלה. צפוי שמי שמייחס משקל רב יותר לעוינות כלפי הקבוצה המתחרה ייטה ימינה בנושאי חוץ וביטחון. בדומה, מי שמגיב פחות לרגשות קולקטיביים - על שני המאפיינים שלהם - יגלה עמדות ליברליות/קפיטליסטיות יותר בנושאי כלכלה ועמדות פשרניות יותר בתחום הביטחון.

אבל תחושת ההשתייכות לקבוצה אינה מוגבלת רק להקשר הלאומי. היא קיימת בעצם בכל מקום שבו קיימת קבוצה ‏(בין החברים לעבודה, בין אוהדי קבוצת הכדורגל שלנו, אפילו בין משתמשי חדר הכושר שלנו‏). אם ביטויי תחושת ההשתייכות שלנו תלויים בגנטיקה שלנו, צפוי שנאמץ התנהגות דומה בסיטואציות קבוצתיות שונות. משמעות הדבר מרחיקת לכת, משום שהיא מציעה שאפשר לנבא באופן סטטיסטי את התנהגותו של אדם על פי השתייכותו הפוליטית.

תארו לעצמכם את ישיבת ועד הבית השנתית שאתם משתתפים בה בבניין מגוריכם. על הפרק הסוגיה כיצד לנהוג בדייר הסורר המסרב לשלם את מסי הוועד. הסיפור הגנטי מציע שלאנשי השמאל מבין דיירי הבית תהיה נטייה גדולה יותר להתפשר עם הדייר הסורר, בעוד שאנשי הימין יגלו יתר נוקשות וקשיחות. אני דווקא הכרתי בחיי הרבה אנשי ימין שגילו סלחנות ומתינות בסיטואציות חברתיות שונות, ומספר אנשי שמאל שהמילה פשרה מהם והלאה. אך ייתכן שמחקר סטטיסטי יסודי יגלה בעתיד הקרוב את הקשר הנחזה על ידי הסיפור הגנטי.

לקשר המדהים שבין פוליטיקה לגנטיקה יש גם השלכות על השיח הפוליטי הכללי. ראשית, ראיות אלה מחדדות את העובדה שוויכוח פוליטי אינו יכול להיות מוכרע אך ורק באמצעות טיעונים רציונליים. המקור הגנטי של עמדותינו הפוליטיות, גם אם הוא מוגבל, מבליט את מגבלות השכנוע. עוצמת הטיעון הלוגי תשפיע עלינו בדרך כלל פחות מנטיית הלב הסובייקטיבית שלנו. דבר זה ראוי שיובא בחשבון גם בעיצוב מדיניות ‏(כלכלית, חברתית ומדינית‏). מה שטוב לאזרח א’ אינו בהכרח טוב לאזרח ב’, גם אם שניהם באים מאותו רקע סוציו־אקונומי.

ואולם, למרות כל זאת אסור לנו לאפשר לגנטיקה שלנו, בסיוע הורמוני הרגש, להשתלט באופן בלעדי על הבחירה הפוליטית שלנו. חשוב שנדע להבחין בכל סוגיה פוליטית, אם עמדותינו הפוליטית מונחות על ידי ראיות או תחושות עמומות. האינטרסים שלנו, כפרטים וכחברה, מנוגדים לעתים קרובות למה שה־DNA שלנו מכתיב לנו כעמדה פוליטית.

הכותב הוא ראש המרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית ומחבר הספר “רגשות רציונליים - איך הרגש מצליח במקום שבו השכל נכשל"

http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/1.1889531

אנשים חכמים פחות נמשכים יותר לאידיאולוגיות שמרניות

מצביעים לימין? יש לכם אינטליגנציה נמוכה

לפני כמה שבועות פירסמתי כאן טור שעסק בשאלה אם מצביעי הימין מונעים על ידי אידיאולוגיה או אולי דווקא ביולוגיה. הטור התייחס למחקר שהצביע על רקע ביולוגי לנטייה פוליטית, ומצא כי אנשים שנוטים להגיב ביתר עוצמה למסרים ודימויים שליליים - או במלים אחרות, פוחדים יותר - נוטים יותר להצביע לימין. כתבתי גם על מחקר נוסף שמצא שוני מובהק במבנה המוח בין ליברלים לשמרנים, והראה שאצל הקונסרבטיבים האמיגדלה, המוח הקדמון, מפותחת יותר, ואילו ה-Anterior Cingulate Cortex - אותו חלק שמצטיין בהרגעת האמיגדלה ושליטה בפחדים שהיא מייצרת - מפותח יותר אצל ליברלים.

על אף שציינתי שמדובר בהכללה, וכמובן שאין במחקרים האלה להעיד דבר או חצי דבר על אדם כזה או אחר, למותר לציין שלא כל התגובות למאמר היו חיוביות - וחלקן אף היו לא נעימות. ייתכן שאותן תגובות מאוששות את המחקרים שהראו ששמרנים נוטים לחשוש משינוי, ואינם מעבדים היטב מידע חדש הסותר את תפישותיהם ואמונותיהם. גם כאן, מובן שאיני טוען שמדובר בנתונים מובהקים. מעבר להתנצלות בפני מי שראה את עצמו נפגע באופן אישי מאותו טור - זו בוודאי לא היתה הכוונה - נראה שאכן כתבתי אותו מוקדם מדי, ושהתמונה שהצגתי בו אינה מדויקת ושלמה.

מדוע? כי רצה המקרה ושבוע מאוחר יותר יצא מחקר חדש מבית אוניברסיטת ברוק בקנדה. המחקר רחב היריעה הקיף שתי קבוצות שבהן יותר מ-15 אלף נבדקים בבריטניה ובארה"ב, ובדק נתונים ארוכי טווח כדי להגיע למסקנה חד-משמעית ומרתקת: מנת משכל נמוכה מהממוצע מנבאת בבירור נטייה לגזענות - וגם נטייה פוליטית לימין. מתברר שאנשים שקיבלו ציונים נמוכים במבחני IQ בגילים צעירים צפויים יותר לפתח דעות קדומות, לסבול מגזענות, להפגין רגשות אנטי-הומוסקסואליים, וגם לאחוז בדעות פוליטיות קונסרבטיביות.המחקר התפרסם ב-"Journal of Psychological Science".

כמובן שמבחני מנת המשכל מציגים תמונה חלקית של יכולותיו של הנבחן, אבל יתרונם הגדול הוא בהיותם סטנדרטיים לאורך תקופה ארוכה - ולכן הנתונים כה מובהקים ומרתקים. פרופ' גורדון הודסון, ממובילי המחקר, טוען שהממצאים מציגים מעגל קסמים קשה: אנשים בעלי אינטליגנציה נמוכה יותר נמשכים יותר לאידיאולוגיות שמרניות, שמצדן דוגלות בהתנגדות לשינויים, ובסופו של תהליך מייצרות אנשים בעלי נטייה לדעות קדומות - או בקיצור גזענים.

ומדוע חושב הפרופסור שאנשים בעלי מנת משכל נמוכה יותר נמשכים דווקא לאידיאולוגיות שמרניות? מכיוון שאלה מציעות סדר ומבנה קשיח שמקל על בעליהן להתמודד עם עולם בעל רמת סיבוכיות גבוהה. בראיון אודות המחקר שפורסם ב"האפינגטון פוסט" אמר ד"ר בריאן נוסק מאוניברסיטת וירג'יניה כי "המציאות מורכבת וכאוטית. אידיאולוגיות מסירות חלק מהמורכבות ומציעות פתרון פשוט יותר. לכן ייתכן שאנחנו לא צריכים להיות מופתעים מכך שאנשים בעלי יכולות קוגניטיביות פחותות נמשכים לאידיאולוגיות פשטניות".

כמובן שגם כאן נסייג, שהרי לא כל השמרנים הם בעלי דעות קדומות, גזענים או בעלי אינטליגנציה נמוכה מהממוצע, ולא כל הגזענים והטיפשים הם שמרנים. דעות קדומות קשורות למגוון גורמים אישיותיים וסביבתיים, ולא רק למנת משכל (אף על פי שהמחקר ניטרל חינוך ורקע סוציו-אקונומי). ובכל זאת, קשה להתעלם מהשורה התחתונה הכה מובהקת. ייתכן שהעדות המוחשית ביותר כרגע לרלוונטיות המחקר היא מערכת הבחירות שמשתוללת במפלגה הרפובליקאית. לאחר האינטליגנציה הבוהקת של ג'ורג' בוש, שרה פיילין, מישל בכמן, ריק פרי וההוא מהפיצות שכבר שכחתי את שמו, ההזוי התורן שכיכב באחרונה וזכה בשלוש מדינות הוא מר ריק סנטורום.

הנה כמה מהפנינים של האיש שרוצה להיות נשיא ארה"ב: סנטורום האשים השבוע את הנשיא ברק אובמה במזימה להתיר לאירן לפתח נשק גרעיני; הוא מתנגד לכל צורה של אמצעי מניעה: "זה לא אמור להיעשות כך", הסביר לגבי קונדומים; הוא האשים את הפמיניזם הרדיקלי בכך שאמהות אמריקאיות נאלצות לצאת לעבודה במקום להישאר בבית ולגדל את ילדיהן; וגם הסביר שמי שטוען שמסעות הצלב הנוצריים היו אגרסיביים שונא את ישו, כי מדובר בערכים אמריקאיים בסיסיים.

בתגובה לשאלה אודות מערכת הרווחה, הסביר סנטורום שהוא אינו מעוניין לשפר את חייהם של אנשים שחורים בעזרת כסף ששייך לאנשים אחרים, והוא מעדיף לתת להם הזדמנות להרוויח אותו. הוא השווה גם בין מין הומוסקסואלי למין עם ילדים או כלבים. ולקינוח, סנטורום הודיע שאין דבר כזה "פלסטינים". אם לא היה סביר שהוא גם אנטישמי כמו עמיתו רון פול, הייתי מציע לו להצטרף לליכוד או לש"ס ולעשות עלייה. עילוי.

מה זה אומר? שום דבר משמח. בעולם שבו קיים קשר בין יכולות קוגניטיביות נמוכות, גזענות, פחד משינוי ונטייה פוליטית לימין, בכל מצב שבו שורר איום קיומי, אמיתי או פיקטיבי, הימין ינצח. מדוע? כי נאמניו מונעים באופן אפקטיבי מאוד באמצעות פחד, ולכן יתגייסו יותר, ייצאו לרחובות ויגיעו לכנסים ולבחירות. כידוע לכולנו, רוב הליברלים מעדיפים לשבת בבית ולצקצק בלשונם עד יעבור זעם. אופטימים. פוליטיקאים שמרנים ואינטליגנטים (כן, בהחלט יש כאלה), כמו בנימין נתניהו, מבינים את המנגנון הזה היטב, ובמקרה דנן מדובר באופורטוניסט שעושה בו שימוש חסר מעצורים. בהצלחה לכולנו בבחירות הבאות, בארה"ב וגם בישראל

http://www.themarker.com/markerweek/1.1642946

השפעות המחזור החודשי על העדפות פוליטיות ומידת דתיות של נשים

https://greengross.wordpress.com/2013/07/01/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99/

הבדלי מוח בין ימנים לשמאלנים

אם בחרת בימין או בשמאל בבחירות זה עניין מולד ותלוי במבנה המוח שלך וניתן לברר את השתייכות הפוליטית בסריקת מוח פשוטה.צוות של מדענים וחוקרי מוח פוליטיים הראה כי ליברלים ושמרנים להשתמש בחלקים שונים של המוח, כאשר הם מקבלים החלטות מסוכנות, ואזורים אלה יכולים לשמש כדי לחזות איזו מפלגה פוליטית אדם מעדיף. המחקר החדש מציע כי בעוד גנטיקה או השפעת ההורים יכול לשחק תפקיד משמעותי, בהיותו שינויי דמוקרטים רפובליקנים או אופן תפקודו של המוח. תוצאות אלו עשויות לסלול את הדרך למחקר חדש על התנהגות בוחרים, מניב הבנה טובה יותר של ההבדלים באופן שהליברלים ושמרנים חושבים. לדברי ד"ר שרייבר: "היכולת לחזות במדויק פוליטיקה מפלגתית באמצעות פעילות מוח בלבד ואילו הימורים מצביעים על כך שחוקרים הבדלים עצביים בסיסיים בין מצביעים עשויים לספק לנו תובנה חזקות יותר מהכלים המסורתיים של מדעי המדינה." במאמר מוסגר: הדברים הללו ידועים עוד מימי חז"ל ותורת האר"י מרחיבה מאוד בעניין זה של מוח ימין ומוח שמאל. חכמה זה מוח ימין (השמאל הפוליטי) וגבורה זה מוח שמאל (הימין הפוליטי) והעיקר זה דעת את ה' (בשילוב של שמאל וימין). השתייכות לשבט מבין 12 השבטים (או מזלות) זה עניין גנטי המשפיע על מבנה המוח. http://www.sciencedaily.com/releases/2013/02/130213173131.htm

חקר: מוח של שמאלני פועל אחרת משל ימני
מדענים בארצות הברית בחנו את אופן קבלת ההחלטות של בני אדם בעלי עמדות פוליטיות שונות וגילו כי מוחם פועל בצורה אחרת. לפי נתוני המחקר, "לשמאלנים יותר קל לקבל רעיונות חדשים בתחום החברתי, המדעי והדתי"
אנשים המגדירים את עצמם כשמאלנים מסוגלים להתמודד עם חוסר בהירות, סתירות ועימותים בצורה טובה יותר מאשר בעלי דעות ימניות - כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניבסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). מדענים גילו כי עמדות פוליטיות קשורות לתהליך קבלת החלטות יום-יומיות על-ידי המוח.
העיתון האמריקני "לוס אנג'לס טיימס" מפרסם היום (ב') את תוצאות המחקר שנערך באוניברסיטת UCLA בשיתוף עם מדענים מאוניברסיטת ניו יורק. החוקרים ערכו ניסוי שבמהלכו בחנו את אופן קבלת ההחלטות של בני אדם המחזיקים בעמדות פוליטיות שונות וגילו שינויים נוירולוגיים.
מחקרים פסיכולוגיים שנערכו בעבר קבעו כי ימנים לרוב מבצעים שיפוטים דומים באופן עקבי, לעומת שמאלנים הפתוחים יותר לחוויות חדשות. המחקר החדש קובע כי השוני אינו מסתכם רק בקבלת החלטות בעלות גוון פוליטי, אלא הוא בא לידי ביטוי גם בחיי היום-יום.
"תוצאות המחקר חשפו חלוקה לשני טיפוסים קוגניטיביים - ליברלי ושמרני", מספר ד"ר מרקו לקובוני, ניורולוג באוניברסיטת UCLA שלא היה מעורב במחקר באופן ישיר.
המשתתפים במחקר היו סטודנטים שדעותיהם הפוליטיות נעו בין "שמאלני מאוד" ל"ימני מאוד". מדענים הורו להם להקיש על מקלדת בכל אימת שהאות M הופיעה על מסך המחשב, ולא ללחוץ על המקלדת כאשר מופיעה האות W. האות M הופיעה פי 4 פעמים יותר מאשר W. דבר זה היתנה את הסטודנטים ללחוץ באופן כמעט אינסטינקטיבי על המקלדת בכל פעם שהופיעה כל אות.

חוקרים בחנו את תגובותיו של כל משתתף באמצעות מכשירים שבדקו את החלק במוח שמבחין בניגודים בין נטייה טבעית - ללחוץ על המקלדת, לבין התגובה ההולמת - לא ללחוץ על המקלדת. בדיקות הראו פעילות מוגברת של המוח אצל בעלי דעות שמאליות. כמו כן, הם עשו פחות טעויות כאשר הקישו על האות M. ניסוי דומה שנעשה במועד אחר אימת את הנתונים.

פרנק סולוויי, חוקר באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שאינו קשור למחקר, אמר כי התוצאות "מדגימות בצורה יפה כי ההבדלים בין ליברלים לשמרנים מושפעים מאוד מהדרך שבה המוח פועל". לדבריו, בהתבסס על נתוני המחקר, "לשמאלנים יותר קל לקבל רעיונות חדשים בתחום החברתי, המדעי והדתי".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3447839,00.html