מטרה מופשטת: מחקר זה נועד לזהות גורמי סיכון קרדיווסקולריים הבסיסיים בקרב סטודנטים במכללה כולל מאפייני אורח חיים, התנהגויות בריאות וידע ותפיסת גורמי הסיכון. שיטה: סטודנטים במכללה (N ¼ 293), בגילאי 19-36, נרשמו לאוניברסיטת דרום-מערב או אוניברסיטת דרום-מערב ארצות הברית, השיבו לשלושה שאלונים: סוציו-דמוגרפיה, ידע בגורמי סיכון קרדיווסקולריים ותפיסת גורמי סיכון קרדיווסקולריים. מדדים אנתרופומטריים שנאספו כללו לחץ דם (BP), גלוקוזה, לוח שומנים, גובה, משקל ומדד מסת גוף (BMI). תוצאות: היו הבדלים אזוריים ומגדריים משמעותיים בסיכון למחלות לב וכלי דם (CVD) בקרב סטודנטים במכללות הדרום-מערביות והמזרח-מערביות. סטודנטים ממערב הדרום היו בסיכון גבוה יותר לפתח CVD ב 30 שנה בהשוואה לתלמידים במערב התיכון; היה להם גם סיכון גבוה יותר. גברים היו בסיכון גבוה יותר לפתח CVD בהשוואה לנקבות, אך היו להם סיכון נמוך יותר מאשר נשים. הרגלי התזונה היו דומים בין שתי האוכלוסיות ולא מצאנו הבדלים משמעותיים ב- BMI. שני האזורים השתנו ברמות BP, אולם התלמידים במערב התיכון היו בעלי שכיחות גבוהה יותר באופן משמעותי של יתר לחץ דם גבוה ושל שלב ב '. מסקנה: הנתונים שלנו מראים שתלמידי המכללות הם אוכלוסייה בסיכון גבוה ונוטים להמעיט בערך ולא להעריך את הסיכון שלהם לפתח CVD. הרגלי התזונה היו דומים בין שתי האוכלוסיות ולא מצאנו הבדלים משמעותיים ב- BMI. שני האזורים השתנו ברמות BP, אולם התלמידים במערב התיכון היו בעלי שכיחות גבוהה יותר באופן משמעותי של יתר לחץ דם גבוה ושל שלב ב '. מסקנה: הנתונים שלנו מראים שתלמידי המכללות הם אוכלוסייה בסיכון גבוה ונוטים להמעיט בערך ולא להעריך את הסיכון שלהם לפתח CVD. הרגלי התזונה היו דומים בין שתי האוכלוסיות ולא מצאנו הבדלים משמעותיים ב- BMI. שני האזורים השתנו ברמות BP, אולם התלמידים במערב התיכון היו בעלי שכיחות גבוהה יותר באופן משמעותי של יתר לחץ דם גבוה ושל שלב ב '. מסקנה: הנתונים שלנו מראים שתלמידי המכללות הם אוכלוסייה בסיכון גבוה ונוטים להמעיט בערך ולא להעריך את הסיכון שלהם לפתח CVD.
מילות מפתח
גורמי סיכון קרדיווסקולריים, מחלות לב וכלי דם, סטודנטים, הערכות סיכונים
מחלות לב וכלי דם (CVD) הן גורם המוות המוביל בארצות הברית בקרב מבוגרים גברים ונשים כאחד, והורגות יותר מ- 600,000 בכל שנה (Sacks et al., 2017; Xu, Murphy, Kochanek, & Arias, 2016). כמחצית מהמבוגרים האמריקנים לוקים לפחות בגורם סיכון אחד ל- CVD: לחץ דם גבוה (BP), עישון או כולסטרול גבוה (Fryar, Chen, & Li, 2012). למרות המחקר המתמשך בקרב מבוגרים על גורמי סיכון ל- CVD, מבוגרים צעירים, במיוחד אוכלוסיות בגיל הקולג ', ניתנים להערכה מחודשת (Go et al., 2013; Tran & Zimmerman, 2015). גורמי סיכון ל- CVD מתחילים לעיתים קרובות בגיל ההתבגרות וממשיכים לבגרות אם לא משתנים, מבוקרים או מטופלים (Luo, Agley, Hendryx, Gassman & Lohrmann, 2015). גורמי סיכון אלה ל- CVD כוללים בדרך כלל שימוש בטבק, שימוש לרעה באלכוהול, BP גבוה, אורח חיים בישיבה, תזונה עשירה בשומן, רמות גבוהות של לחץ, השמנת יתר, כולסטרול גבוה וסוכרת מסוג 2 (Fryar et al., 2012; Go et al., 2013; Tran & Zimmerman, 2015). גורמים בלתי ניתנים לשינוי, כמו גיל, מין ואתניות, משפיעים עוד יותר על סיכון ל- CVD (Xu et al., 2016).
המודעות לסיכון ל- CVD בקרב סטודנטים במכללה מובנת גם היא (Sarpong, Curry, & Williams, 2017), ומעט מחקרים בדקו כיצד המיקום הגאוגרפי משפיע על הסיכון ל- CVD בקרב סטודנטים. במחקר אחד שנערך באוניברסיטת מדינת אריזונה, החוקרים גילו כי לסטודנטים רמת ידע נמוכה ביחס למחלות לב וגורמי הסיכון שלה העבירו זיהומים (קולינס, דנטיקו, שירר ומוסמן, 2004). באותו מחקר, החוקרים מצאו כי סטודנטים במכללה האמינו כי סרטן הורג יותר אנשים ממחלות לב בקרב נשים, וכי סטודנטים מכללות לבנות נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב בהשוואה לסטודנטים בני עדות אחרות, ששניהם אינם נכונים. למעשה, סטודנטים ממכללות אפרו-אמריקאיות והיספניות נמצאים בסיכון הגבוה ביותר (Collins et al., 2004). ראוי לציון, סטודנטים באוניברסיטאות בארצות הברית דיווחו על שיעורים גבוהים של התנהגויות מסוכנות כמו הרגלים תזונתיים לקויים, עישון וחוסר פעילות גופנית (Luo et al., 2015; Xu et al., 2016). יתר על כן, שליש מהבוגרים הצעירים אינם מבינים כיצד התנהגויותיהם הנוכחיות משפיעות על הסיכונים העתידיים להתפתחות CVD (Roger et al., 2011), ורוב הצעירים הצעירים מעריכים באופן גס את סיכון ה- CVD שלהם (Green, Grant, Hill, Brizzolara, & Belmont, 2003).
1 המחלקה לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת נבאדה, לאס וגאס, נ.ב., ארה"ב 2 בית הספר לסיעוד, אוניברסיטת נבאדה, לאס וגאס, נ.ב., ארה"ב
כותב
מתאים : Dieu-My T. Tran, PhD, RN, CNE, בית הספר לאחיות, אוניברסיטת נבאדה, 4505 ש. מרילנד פארקוויי Box 453018, לאס וגאס, NV 89154, ארה"ב.
בהשוואה לסוגיות בריאותיות אחרות כמו סרטן ודוא"ל מינית:
dieu-my.tran@unlv.edu
מחקר ביולוגי לסיעוד 21 (5)
גורמים אזוריים וסביבתיים משפיעים על הרגלי אורח החיים, וכך גם גורמים סוציו-דמוגרפיים כמו אתניות, גיל, הכנסה וחינוך (Ali et al., 2011). חיזוי השמנת יתר ו- CVD קשורים בקשר הדוק למיקום הגאוגרפי. אוכלוסיות כפריות נוטות להיות בעלות שכיחות גבוהה יותר של השמנת יתר ויישוב, בהשוואה לאוכלוסיות עירוניות ברחבי ארצות הברית (פטרסון, מור, פרובסט ושינוגל, 2004). המרכזים לבקרת מחלות ומניעת מחלות (CDC, 2015) דיווחו כי 30-35% מתושבי המערב התיכון היו כשירים, בהשוואה לאלו החיים במערב, עם שכיחות השמנת יתר של 25-30%. בנבאדה יש את השיעורים הגבוהים ביותר של תמותה ממחלות לב בכל המדינות במערב ובדרום-מערב (CDC, 2019). בנוסף, במערב התיכון יש את השכיחות הגבוהה ביותר של שתיית זלילה ועישון סיגריות (CDC, 2016).
התנהגויות אורח חיים ושיטות תזונה נקבעות לעיתים קרובות בילדות ובגיל ההתבגרות (Kavey et al., 2003), כלומר להתנהגויות המתפתחות בשלבים אלה השלכות על התנהגויות הקשורות לבריאות של האדם לאורך אורך החיים. כמעט שלושת רבעים מהמבוגרים בארצות הברית בגילאי 20 שנה סובלים מעודף משקל, ו -37.9% סובלים מהשמנת יתר (המרכז הלאומי לסטטיסטיקה לבריאות, 2017). בנוסף, שכיחות ההשמנה בקרב מתבגרים בארצות הברית בגילאי 12-19 שנים הוכפלה, ל 20.6%, במהלך 20 השנים האחרונות (המרכז הלאומי לסטטיסטיקה לבריאות, 2017). בעוד שגורמים אפיגנטיים וגנטיים אכן משפיעים על שכיחות השמנת יתר והתפתחות CVD באוכלוסיות ספציפיות, התנהגויות אורח חיים מסוכנות הן כיום הגורם המוביל להתפתחות השמנת יתר ו - CVD (Benyshek, 2013).
עלייה לא בריאה במשקל מתרחשת לעיתים קרובות בקרב סטודנטים במכללה במהלך המעבר מגיל ההתבגרות לבגרות (Racette, Deusinger, Strube, Highstein, & Deusinger, 2005). במחקר שנערך באוניברסיטת מיזורי, החוקרים גילו כי 70% מתלמידי המכללות עלו במשקל במהלך שנתיים הראשונות שלהם בקולג '(Racette et al., 2005). בממוצע, סטודנטים מרוויחים כ- 6 פאונד במהלך ארבע שנות הלימודים הראשונות שלהם במערב התיכון (Hopper & Moninger, 2017).
סטודנטים במכללה נמצאים בסיכון לפתח גורמי סיכון שיכולים להוביל ל- CVD בהמשך החיים (Green et al., 2003; Sparling, 2007; Tran et al., 2017). עם זאת, מעט מחקרים בדקו האם ישנם הבדלים משמעותיים בגורמי סיכון ל- CVD בקרב סטודנטים המכללה המתגוררים באזורים גיאוגרפיים שונים בארצות הברית. התנהגויות באורח החיים שונות בין אנשים החיים בדרום מערב ובמערב, והתנהגויות אלו עשויות להשפיע על בריאות הלב וכלי הדם. לפיכך, מטרת מחקר זה הייתה להעריך האם ישנם הבדלים משמעותיים בגורמי סיכון קרדיווסקולרי, כמו גם בידע ותפיסה ביחס לסיכונים אלה, בקרב סטודנטים במכללה המתגוררים באזורים מערב-מערב ודרום-מערב ארצות הברית.
שיטה
המחקר הנוכחי הוא ניתוח נתונים מורחב ממחקר שפורסם (Tran et al., 2017) עם איסוף נתונים נוסף מאוניברסיטה אחרת באזור אחר בארצות הברית. זהו ניתוח תיאורי של גורמי סיכון ל- CVD בקרב סטודנטים בני 19–36 שנים משתי אוניברסיטאות גדולות, האחת בנברסקה במערב התיכון ואחרת בנבדה בדרום מערב. מועדי הביקורת המוסדיים בשני המוסדות אישרו את המחקר.
מדגם
קריטריוני ההכללה למחקר הנוכחי היו הרשמה לאחד משני אתרי האוניברסיטה וגילאים 19-36. קריטריוני ההדרה היו אבחנה עם CVD כמו אוטם שריר הלב, שבץ מוחי או מחלת לב כלילית (CHD). סטודנטים גויסו באמצעות פליירים שהוצבו ברחבי הקמפוס, הכרזות ברשתות החברתיות ותאי גיוס שהוקמו בשתי האוניברסיטאות, שם קיבלו סטודנטים מידע על המחקר, השלימו הסכמה מדעת וביצעו מדידות ביומטריות שלהם. הניתוח הסופי כלל סך של 169 סטודנטים מאוניברסיטת Midwestern ו- 155 סטודנטים מאוניברסיטת דרום-מערב.
אמצעים
איסוף הנתונים ארך בממוצע יומיים לכל משתתף. ביום הגיוס קיבלנו הסכמה מדעת, המשתתפים מילאו את שאלוני המחקר ואספנו לפחות חלק מהמדדים הביולוגיים. אם המשתתפים לא היו בצום, קבענו פגישה עבורם לחזור לנקודת דם בצום. נקלט גם משיכת דם אקראית. כל איסוף הנתונים התרחש במרכז הבריאות באוניברסיטה.
המשתתפים מילאו שלושה שאלונים: (1) שאלון סוציו-דמוגרפי שאוסף נתונים על גיל, מין, מצב משפחתי, רמת השכלה, מצב ביטוח, גזע / אתניות, מצב עישון, תרופות והיסטוריה משפחתית של מחלות לב יחד עם מזון קצר בן 3 פריטים שאלון חוזר, (2) שאלון עובדות מחלות לב (HDFQ), המעריך את הידע של הנשאלים על סיכונים קרדיווסקולריים, ולבסוף,
(3) שאלון אמונות הבריאות הקשורות למחלות לב וכלי דם (HBCVD), המעריך את תפיסת המשיב לגבי הסיכונים הקרדיווסקולריים שלו. שאלון זיכרון המזון אסף מידע על צריכת בשר אדום של התלמידים, צריכת משקאות ממותקים ומספר הפעמים הממוצע שאכלו בשבוע. HDFQ ו- HBCVD שניהם מדידות דיווח עצמי. HDFQ (16 פריטים) מעריך את הידע בנוגע לסיכון ל- CVD וה- HBVCD (10 פריטים) מעריך את התפיסה של סיכון ל- CVD בסולם Likert. החוקרים אישרו בעבר את שאלון HDFQ באמינות מספקת (נוסחת Kuder – Richardson 20 [KR-20] ¼0.73; Wagner, Lacey, Chyun, & Abbott, 2005; Winham & Jones, 2011). חוקרים אישרו בעבר את שאלון HBCVD עם תת-סולם של רגישות של Cronbach הוא ¼. 93 וחומרת המדרגה קנה את המידה של Cronbach של ¼.71 (ראה Tovar et al., 2010). לשתי ההערכות הללו יש תוכן טוב ותוקף פנים באוכלוסייה שנחקרה (Tran, Zimmerman, & Kupzyk, 2016).
מדידות ביולוגיות ואנתרופומטריות כללו לחץ דם סיסטולי (SBP), לחץ דם דיאסטולי (DBP), לוח שומנים ורמת גלוקוז. הליך שאיבת הדם וניתוחו לדגימה במערב התיכון מפורטים ב- Tran et al. (2017). השתמשנו בהליך דומה למדגם הדרום-מערבי למעט שהתלמידים נדרשו לצום לפחות 8 שעות לפני שאיבת הדם. לקחנו שתי מדידות BP עם שארית של לפחות 5 דקות ביניהן והשתמשנו בממוצע של שתי המדידות עבור SBP ו- DBP. השתמשנו בסולם דיגיטלי (סטדיומטר) למדידת גובה ומשקל לחישוב מדד מסת גוף (BMI).
על סמך הנתונים שנאספו, חישבנו את ציון הסיכון ל- CVD ל- Framingham למשך 30 שנה לכל משתתף, אשר מעריך את הסיכון של האדם לפתח CVD במהלך 30 השנים הבאות כאחוז שנע בין 0 ל- 100 (Schnabel et al., 2009).
ניתוח סטטיסטי
השתמשנו בחבילה הסטטיסטית של יבמ למדעי החברה (SPSS), גרסה 25, לצורך הזנת נתונים וניתוחם. הניתוק למובהקות סטטיסטית נקבע על p <.05 עבור קשרים מתואמים בין המשתנים. השלמנו מבחן נורמליות על משתנים רציפים והשתמשנו בבדיקות לא פרמטריות כאשר המשתנים סטו מההפצה הרגילה. לסיכום מאפייני המדגם ומדידות אובייקטיביות השתמשנו בסטטיסטיקה תיאורית למשתנים רציפים והפצות תדרים עבור משתנים קטגוריים. ניתחנו את הקשרים בין הידע והתפיסה של גורמי סיכון לב וכלי דם לבין הערכת הסיכון ל- CVD למשך 30 שנה באמצעות מתאם של ספירמן ובדיקת מאן-וויטני U. השתמשנו באחרון כדי לקבוע את ההבדלים במשתנים מרובים בין סטודנטים בשתי האוניברסיטאות, כולל גיל, מין,
תוצאות
המדגם הסופי למחקר זה כלל 293 סטודנטים במכללה. טבלה 1 מסכמת את הנתונים הסוציו-דמוגרפיים לפי אזור. הגיל הממוצע של התלמידים המשתתפים היה 24.37 + 4.32 שנים, כאשר הרוב (62.5%) בגילאי 19-24. לא נמצא הבדל משמעותי בגיל הממוצע בין שתי האוניברסיטאות. עם זאת, היה הבדל משמעותי במין. כמעט מחצית מכלל המדגם היה גברים (47.8%), אולם שיעור הסטודנטים שהיו גברים היה גבוה משמעותית באוניברסיטת Midwestern לעומת בית הספר הדרום-מערבי (54.2% לעומת 40.6%). המדגם היה בעיקר לבן (51%), במיוחד באוניברסיטת Midwestern (63% White לעומת 37.7% באוניברסיטה הדרום-מערבית). יותר משלוש רביעי (79.9%) מכלל המדגם היה יחיד. לרוב המכריע של התלמידים היה כיסוי ביטוחי (92.
בין גורמי הסיכון ל- CVD שניתחנו מצאנו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין אזורים בהיסטוריה המשפחתית של מחלות לב (p <.048), SBP (p <.001), DBP (p <.001), כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה. דרגה (LDL-C; p <.002),
טבלה 1. מאפיינים דמוגרפיים של סטודנטים משתתפים באוניברסיטה לפי אזורים.
דרום מערב המערבי
מאפיין (n ¼ 155), n (%) (n ¼ 138), n (%) Wald w 2
גיל (שנים) 19–34 25–30 31–36 99 (63.9) 38 (24.5) 18 (11.6 ) 84 (62.5) 35 (25.4) 19 (13.8) LR ¼ .394 p ¼ .821
מגדר, זכר 84 (54.2) 57 (40.6) LR ¼ 4.65 p ¼ .023
גזע / אתניות מוצא לבן היספני / לטינו שחור או אפריקני אמריקני ילידי אמריקה אסיה / אי פסיפיק אחר 97 (63.0) 12 (7.8) 12 (7.8) 2 (1.3) 21 (13.6) 5 (3.2) 52 (37.6) 15 (10.9) 10 (7.2) 0 43 (31.2) 3 (2.2) LR ¼ 21.20 p <.001
דרג חינוכי LR ¼ 7.73
בית ספר תיכון חלק מהמכללות לתואר שני לתואר שני 12 (7.7) 70 (45.2) 36 (23.2) 31 (20.0) 6 (3.9) 0 17 (12.3) 72 (52.2) 32 (23.2) 15 (10.9) 1 (0.7) 1 (0.7) p ¼ .052
מצב משפחתי LR ¼ 1.86
מגורים נשואים יחידים עם גרושה / אלמנה 129 (83.2) 13 (8.4) 12 (7.7) 1 (0.6) 105 (76.1) 18 (13.0) 12 (18.7) 3 (2.2) p ¼ .395
כיסוי ביטוחי, כן מצב עישון מעולם לא עישן מעשן בעבר אך לא כרגע עשן כרגע 143 (92.9) 126 (81.3) 18 (11.6) 11 (7.1) 127 (92.0) 103 (75.2) 25 (18.2) 8 (5.8) LR ¼ .005 p ¼ .942 LR ¼ .059 p ¼ .808
הערה. N ¼ 293. רגרסיה לוגיסטית שימשה להשוואה בין
קבוצות אזוריות לכל משתנה. LR ¼ רגרסיה לוגיסטית; ns ¼ לא משמעותי;
אז ¼ משמעותי אחר.
לא כל המשתתפים דיווחו על מירוץ, ומעטים דיווחו על מירוצים מרובים. הילידים
אמריקאים שולבו עם "אחר" למבחן.
רמת כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL-C; p <.005), רמת הטריגליצרידים (p <.038), היפרליפידמיה (p <.000), סוכרת (p <.000) והסיכון ל- CVD למשך 30 שנה. (p <.009). באופן ספציפי, הסטודנטים במערב התיכון היו בעלי דרגות ממוצעות גבוהות יותר בהיסטוריה המשפחתית של מחלות לב, HDL-C ורמות הטריגליצרידים ו- SBP, בעוד שלסטודנטים בדרום-מערב דרגה ממוצעת גבוהה יותר ב- DBP, LDL-C, היפרליפידמיה, שכיחות סוכרת של HDFQ, והערכת הסיכון ל- CVD במשך 30 שנה. מצאנו גם הבדל משמעותי בציון HDFQ (p <.038) בין הקבוצות.
מחקר ביולוגי לסיעוד 21 (5)
טבלה 2. משתנים קליניים ואנתרופומטריים לסטודנטים באוניברסיטה בשני האזורים.
משתנה בדרום מערב דרום-מערב (n ¼155), n (%) (n ¼138), n (%)
משקל תחתון BMI (<18.4 ק"ג / מ"ר) 3 (1.9) 3 (2.2) משקל תקין (18.5–24.9 ק"ג / מ"ר) 83 (53.5) 59 (42.8) עודף משקל (25.0–29.9 ק"ג / מ"ר) 44 (28.4) 51 ( 37.0) השמנת יתר (30 ק"ג / מ"ר) 25 (16.1) 25 (18.1)
היפרליפידמיה *** 4 (2.6) 5 (3.6) סוכרת *** 6 (3.9) 3 (2.2)
הערה. N ¼293. מדד המוני BMI ¼. *** p <.001.
בדרום-מערב דרגה ממוצעת גבוהה יותר של רמת LDL-C (z ¼-3.103; 162.23 לעומת 131.56) ודרגה נמוכה יותר של רמת HDL-C (z¼-2.802; 132.31 לעומת 160.08), כלומר למדגם המערבי התיכון היה משמעותי פרופיל שומנים טוב יותר בהשוואה לדגימה הדרומית-מערבית. השתמשנו ברמות של LDL-C, כולסטרול כולל וטריגליצרידים כדי לקבוע לאילו תלמידים היו היפרליפידמיה ורמות גלוקוז כדי לחשב איזה מהם סובל מסוכרת. חישבנו את שיעור הסטודנטים עם היפרליפידמיה (n¼9) או סוכרת (n¼9) בכל אזור ומצאנו שלסטודנטים באוניברסיטה הדרום-מערבית הייתה שכיחות גבוהה יותר של שניהם היפרליפידמיה (z ¼-16.515;
222.57 לעומת 79.72) וסוכרת (z ¼-16.337; 221.57 לעומת 80.61) בהשוואה לתלמידים במערב המערב. לא מצאנו הבדלים מובהקים בין אזורים ביחס לכולסטרול כולל, מצב עישון או BMI. טבלה 2 מסכמת את המדדים הביולוגיים והאנתרופומטריים עבור תלמידים בשני האזורים, ובמיוחד את הממצאים בנושא היפרליפידמיה, סוכרת ו- BMI. כניתוח גישוש, ביצענו את מבחן מאן-ויטני U על מצב העישון וגילינו כי שכיחותם של המעשנים הנוכחיים הייתה גבוהה משמעותית בדרום-מערב לעומת המדגם במזרח התיכון.
סטודנטים מאוניברסיטת דרום-מערב דרום קיבלו דרגה ממוצעת גבוהה יותר בציון סיכון ל- CVD למשך 30 שנה בהשוואה לאלה באוניברסיטת Midwestern (z ¼-2.630, 156.87 לעומת 131.36, בהתאמה), כלומר, סטודנטים ממערב דרום היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח CVD בשלושים השנים הבאות. יתרה מזאת, מצאנו שלנקבות היה סיכון נמוך משמעותית לפתח CVD בשלושים השנים הבאות בהשוואה לעמיתיהם הגברים משני האזורים (2.0 לעומת 2.52 גורמי סיכון בהתאמה, p <.05). אף על פי שלא היו הבדלים מגדריים משמעותיים ב- HDFQ, מצאנו כי לסטודנטים באוניברסיטת דרום-ווסטרן היה ידע רב יותר על סיכון ל- CVD מאשר אלה בבית הספר Midwestern (z¼-2.072, 157.551 לעומת 137.60).
דפוסי צריכת המזון היו דומים בין שתי הקבוצות האזוריות ולא מצאנו הבדלים משמעותיים. מרבית התלמידים (53.1%) בכללותם דיווחו על ארוחות מחוץ לבית לפחות 2-3 פעמים בשבוע, 42.3% דיווחו על צריכת משקאות ממותקים לפחות פעם אחת בשבוע, ו -26.6% דיווחו מדי פעם על שתיית משקה ממותק. צריכת הבשר האדום הייתה דומה בין התלמידים בשני האזורים, כאשר 36.1% מכלל הדיווחים צרכו בשר אדום פעמיים עד שלוש בשבוע. בקבוצה התיכונה, 12.3% דיווחו על צריכת בשר אדום מדי יום, כאשר הגברים בקבוצה זו צרכו יותר בשר אדום באופן משמעותי בהשוואה לנקבות (Z¼-2.767, 86.54 לעומת 67.90 בהתאמה). בקרב הסטודנטים בדרום-מערב לא היו הבדלים מגדריים משמעותיים בצריכת בשר אדום.
מצאנו הבדלים מובהקים סטטיסטית ב- BP בין סטודנטים בשני האזורים (p <.018). טבלה 3 מקטלגת סטודנטים מכל אזור לפי BP בהתאם להנחיות BP שפורסמו לאחרונה (Whelton et al., 2018). התלמידים במערב-מערב היו בדרגה ממוצעת גבוהה יותר של SBP בהשוואה לתלמידים בדרום-מערב (Z¼-3.828, 164.87 לעומת 126.92, בהתאמה). בינתיים, סטודנטים בדרום-מערב קיבלו דרגה ממוצעת גבוהה יותר עבור DBP (z¼-3.973, 167.83 לעומת 128.46). מתוך המדגם בכללותו, 43% סבלו מיתר לחץ דם BP או שלב 1 או 2 בהתאם להנחיות החדשות. התלמידים במערב-מערב היו בדרגה ממוצעת גבוהה יותר של BP גבוה יותר מאשר הסטודנטים בדרום-מערב (SBP> 120 מ"מ כספ"ג ו- DBP <80 mmHg, 25.2% לעומת 13.8%, בהתאמה, z¼-2.37, 157.29 לעומת 135.45). מצאנו כי הפרופורציות של תלמידים עם BP רגיל ומוגבר כמו יתר לחץ דם בשלב 2 היו שונים באופן משמעותי בין שני האזורים (p¼ .009, p¼.015 ו- p¼.007, בהתאמה). חלק גדול יותר של סטודנטים מאוניברסיטת Midwestern סבל גם מיתר לחץ דם שלב 2 בהשוואה ללימודי בית הספר הדרום-מערבי (SBP. 140 מ"מ HG או DBP .90 מ"מ Hg; 12.3% לעומת 3.6%, בהתאמה). עם זאת, יותר סטודנטים מאוניברסיטת דרום-מערב מאשר מאוניברסיטת Midwestern סבלו מיתר לחץ דם בשלב 1 (SBP 130–139 מ"מ הס"ג או DBP 80–89 מ"מ הס"ג; 25.4% לעומת 20.6% בהתאמה). לזכרים היו רמות גבוהות יותר של SBP גבוה (p <.000) בהשוואה לנקבות בשני האזורים. בדרום מערב הגברים היו גם רמות גבוהות יותר של DBP (p <.000) בהשוואה לנקבות; עם זאת, לא נמצא הבדל משמעותי לפי מין עבור DBP במערב התיכון.
דיון
במדגם הנוכחי, סטודנטים גברים במכללה היו בסך הכל גורמי סיכון ל- CVD בהשוואה לנקבות, כולל רמות BP גבוהות וציון גבוה יותר על הסיכון ל- CVD למשך 30 שנה. ממצא זה תואם את המחקרים הקודמים בקרב סטודנטים במכללה (Green et al., 2003; Luo et al., 2015; Spencer, 2002). סיכוני ה- CVD נוטים לעלות מאוחר יותר אצל נקבות מאשר אצל גברים בגלל הפרופילים ההורמונליים שלהם (Dib, Alameddine, Geitany, & Afiouni, 2008).
לגבי גורם הסיכון לעישון, לא מצאנו שום הבדל משמעותי בשכיחותם של מעשנים נוכחיים בין שתי הקבוצות האזוריות, אם כי גילינו שגברים עישנו יותר מאשר נקבות באזור דרום-מערב. ממצאים אלה אינם עולים בקנה אחד עם המחקרים הקודמים (Pearson, LaCroix, Mead, & Liang, 1990; Tran et al., 2017) ועם הערכת ה- CDC (2015) כי שכיחות העישון היא הגבוהה ביותר במערב מערב ארצות הברית. ה- CDC העריך, עם זאת, כי שיעורי העישון בנבאדה שווים או גבוהים יותר משיעור השכיחות הלאומי, וחשוב מכך, כי אמריקאים אסייתים,
לוח 3. משתנים הקשורים ללחץ דם לסטודנטים באוניברסיטה התיכונית והדרומית-מערבית. גברים
מערביים בדרום מערב מערב
, נקבות, סך הכל, זכרים, נקבות,
סיווג לחץ דם n (%) n (%) n (%) n (%) n (%) סה"כ, n (%)
BP רגיל (SBP <120 mmHg ו- DBP <80 mmHg) ** 20 (12.9) 45 ( 29.0) 65 (41.9) 20 (14.5) 58 (42.0) 78 (57.2)
BP מוגבה (SBP 120–129 mmHg ו- DBP <80 mmHg) * 22 (14.2) 17 (11.0) 39 (25.2) 13 (9.4) 6 (4.3) 19 (13.8)
HTN שלב 1 (SBP 130–139 mmHg או DBP 80–89 mmHg) 26 (16.8) 6 (3.9) 32 (20.6) 19 (13.8) 16 (11.6) 35 (25.4)
HTN שלב 2 (SBP. 140 mmHg או DBP. 90 mmHg) ** 16 (10.3) 3 (2.0) 19 (12.3) 4 (2.9) 1 (0.7) 5 (3.6)
הערה. N ¼ 293. הקטגוריות מבוססות על ההנחיות שפורסמו לאחרונה (Whelton et al., 2018). BP ¼ לחץ דם; DBP ¼ לחץ דם דיאסטולי;
HTN ¼ יתר לחץ דם; SBP ¼ לחץ דם סיסטולי.
הבדל משמעותי בין אזורים עם * p <.05. ** p <.01.
אמריקנים היספניים ואמריקאים אפרו מעשנים יותר ממקביליהם הלבנים בנבאדה. המדגם שלנו של סטודנטים בדרום-מערב קולג 'היה מגוון יותר מבחינה אתנית מאשר המדגם שלנו ממערב התיכון. גיוון זה יחד עם העובדה כי במדגם הדרום-מערבי שלנו היו יותר גברים באופן יחסי מאשר המדגם המערבי-מערבי שלנו יכולים להיות גורמים תורמים מדוע לא ראינו שכיחות גבוהה יותר של מעשנים במערב התיכון.
למרות שההבדל לא היה מובהק סטטיסטית, מצאנו כי לסטודנטים באוניברסיטה הדרום-מערבית היה שיעור גבוה יותר של השמנת יתר מאלה במערב התיכון, ממצא שמנוגד ל- CDC (2016) מעריך כי במערב התיכון שכיחות גבוהה יותר של השמנת יתר (CDC, 2016). מצאנו כי סטודנטים גברים בסך הכל היו בעלי BMI ממוצע גבוה יותר בהשוואה לעמיתיהם הנשים, אם כי הבדל זה גם לא היה מובהק סטטיסטית. במחקר קודם שנערך בחמש אוניברסיטאות, החוקרים גילו כי 50% מהסטודנטים הגברים ויותר מ 25% מהסטודנטים היו בעלי עודף משקל או השמנת יתר (Morrell, Lofgren, Burke, & Reilly, 2012).
למרות הממצאים שלנו כי שליש מהתלמידים במדגם הכולל שלנו היו יתר לחץ דם (שלב 1 או שלב 2), פחות משני% נטלו תרופות נגד יתר לחץ דם על מנת לשלוט ב BP הגבוה שלהם. ג'אנג ומורן (2017) מצאו קשרים חזקים בין BP גבוה לבין השמנת יתר בקרב כל קבוצות הגיל; בפרט, הם מצאו כי צעירים הסובלים מ- BP גבוה הם בסבירות גבוהה יותר מפי שניים מהשמנת יתר בהשוואה לאנשים בכל קבוצות הגיל האחרות עם BP גבוה.
הרגלים תזונתיים משפיעים על פרופילי השומנים, במיוחד LDL-C ו- HDL-C. סטודנטים מאוניברסיטת דרום-מערב היו רמות גבוהות יותר של LDL-C ורמות נמוכות יותר של HDL-C. רמות גבוהות יותר של LDL-C קשורות לתוצאות בריאותיות גרועות יותר של לב וכלי דם, כולל סיכון מוגבר להתפתחות CVD (Ray et al., 2014). מספר מחקרים מצאו כי צריכת בשר אדום קשורה לחיוב עם BP גבוה, סיכון ל- CVD ועלייה בשיעור התמותה (Micha, Wallace, & Mozaffarian, 2010; Miura et al., 2004; Pan et al., 2012; Pearson et al. ., 1990). במחקר הנוכחי, סטודנטים בשני האזורים דיווחו על רמות דומות של צריכה של בשר אדום; עם זאת, זכרים ממערב התיכון היו בעלי סיכוי גבוה יותר לצרוך בשר אדום בהשוואה לנקבות ממערב התיכון. מצאנו כי סטודנטים בשתי האוניברסיטאות דיווחו על צריכה דומה של משקאות ממותקים ועל מספר האירועים השבועיים של אכילה. סטודנטים מכללות נוטים לסבול מהרגלי תזונה לקויים המשפיעים על גורמי הסיכון שלהם ל- CVD, במיוחד השמנת יתר. קמפוסים בקולג 'הם לרוב בסמוך למסעדות מזון מהיר ומסעדות זולות, מה שמגדיל את הסבירות כי סטודנטים יצרכו אוכל שומני ויהיו בעלי צריכת קלוריות גבוהה (אברהם, מרטינז, סאלס וסמית', 2018). במחקר אחד, החוקרים מצאו כי 70% מתלמידי סטודנטים מתקדמים ואחרים אכלו פחות מחמש המנות המומלצות של פירות וירקות ליום, ו 50% מהסטודנטים הזכרים והנשים כאחד אכלו מזון מטוגן ומזון מהיר לפחות 3 פעמים בשבוע ( Racette et al., 2005). אברהם, מרטינז, סאלאס, וסמית '(2018) מצאו שרוב אוכלוסיית הסטודנטים במערב התיכון הסכימו שמזון מהיר מגדיל את הסבירות להשמנה; עם זאת, אמונה זו לא גרמה להם לשנות את הרגלי האכילה שלהם.
על סמך הממצאים הנוכחיים וממצאי מחקרים קודמים, נראה כי גורמי סיכון ל- CVD נפוצים בקרב סטודנטים במכללה. בהתחשב בשכיחותה, מודעות התלמידים לגורמי סיכון ל- CVD נמוכה ממה שהיא אמורה להיות (Green et al., 2003; Sarpong et al., 2017; Tran & Zimmerman, 2015; Tran et al., 2017). סטודנטים במכללות לעתים קרובות מעריכים את הסיכון שלהם ל- CVD (Green et al., 2003; Sarpong et al., 2017; Tran & Zimmerman, 2015; Tran et al., 2017). גברים צעירים מצביעים על הטיה חיובית גבוהה יותר מאשר נשים צעירות (Green et al., 2003; McMahan, Cathorall, & Romero, 2007). קולינס, דנטיקו, שירר ומוסמן (2004) מצאו כי סטודנטים במכללה ברוב הקבוצות האתניות האמינו כי לבנים יש סיכוי גבוה יותר מאשר קבוצות אתניות אחרות לפתח מחלות לב; עם זאת, במציאות,
מרבית המבוגרים הצעירים אינם מבינים את הקשר בין התנהגויותיהם הבריאותיות הנוכחיות לבין הסיכון שלהם לפתח CVD (Green et al., 2003). בניתוח הנוכחי, לעומת זאת, מצאנו כי סטודנטים מהאוניברסיטה Southwestern היו גם בסיכון גבוה יותר לפתח CVD ב 30 שנים נתפס עצמם להיות בסיכון גבוה יותר בהשוואה לאלו בבית המערב התיכון באוניברסיטת
מגבלות
המחקר הנוכחי היו מספר מגבלות. ראשית, המחקר היה חתך רוחבי; לכן ההכללה מוגבלת. שנית, המדגם שלנו כלל מבוגרים צעירים משתי אוניברסיטאות בשני אזורים שונים במדינה. עם זאת, יתכן כי דגימות אלה אינן מייצגות את האוכלוסייה הכללית
במחקר ביולוגי צעיר לסיעוד 21 (5)
מבוגרים באזורים אלה. השוואה בין חתכים בין סטודנטים באוניברסיטאות מרובות בכל אחד מארבעת האזורים בארצות הברית, תהיה אידיאלית למחקר עתידי ותעצים את חוזק הממצאים.
סיכום
סטודנטים במכללה במדגם שלנו היו גורמי סיכון רבים הקשורים להתפתחות CVD. בדומה למחקרים אחרים שנערכו בקרב אוכלוסייה זו, גברים היו בסך הכל מספר גדול יותר של גורמי סיכון ל- CVD בהשוואה לנקבות, כמו BMI גבוה יותר, שכיחות העישון מוגברת ורמות BP גבוהות יותר. סטודנטים באוניברסיטה הדרום-מערבית היו בסיכון גבוה יותר משלושים שנה לפתח CVD מאשר אלה באוניברסיטת מיד-ווסטרן ותפסו במדויק את עצמם בסיכון גבוה יותר.
ממצאים ממחקר זה יכולים ליידע מחקרי מחקר עתידיים בקרב אוכלוסייה זו, שכן מבוגרים צעירים אינם מיוצגים בספרות המדעית. למרות שקמפוסים באוניברסיטאות הקימו תוכניות לניהול שימוש לרעה בסמים ושיפור התנהגויות מיניות, סיוע בהפחתת השמנת יתר, עלייה בפעילות גופנית וירידה בסיכוני CVD אחרים נותרו מעטים ורחוקים. למרות שה- CDC וקמפיינים שונים לבריאות הציבור עשו מאמצים לשיפור המודעות לגורמי הסיכון ל- CVD בקרב האוכלוסייה הכללית, ובאופן ספציפי בקרב תת-אוכלוסיות בסיכון גבוה כמו מיעוטים, ברור יותר שיש לעשות כדי לחנך צעירים בגיל הקולג '(Green et. אל., 2003). בבגרותם הצעירה אנשים מתחילים ליצור התנהגויות אורח חיים רגילות שישפיעו על בריאותם לאורך אורך חייהם.
הכרה
המחברים מבקשים להודות לאליסה נ 'קריטנדן, PhD, וטרוור ר' פולום, MA, על סיוע בעריכה בטיוטות הסופיות של מאמר זה.
תרומות המחבר,
קריסטן נ. הרלוסקי, תרמו לניתוח ופרשנויות, ניסחו את המאמר, עברו ביקורת ביקורתית על המאמר, נתנו אישור סופי והסכימו לתת דין וחשבון על כל תחומי העבודה המבטיחים שלמות ודיוק. Dieu-My T. Tran תרם לתפיסה, עיצוב, רכישה, ניתוח ופרשנות; תוקן ביקורתית את המאמר; נתן אישור סופי; והסכימו לתת דין וחשבון על כל תחומי העבודה המבטיחים שלמות ודיוק.
הצהרת אינטרסים סותרים
המחבר / ים הכריזו כי אין ניגודי אינטרסים פוטנציאליים ביחס למחקר, מחבר ו / או פרסום מאמר זה.
מימון
הכותבים לא קיבלו כל תמיכה כספית במחקר, מחבר ו / או פרסום מאמר זה.
הפניות
אברהם, ש ', מרטינז, מ', סאלאס, ג 'וסמית, ג'יי (2018). תפיסת הסטודנטים במכללה לגבי גורמי סיכון הקשורים לצריכת מזון מהיר והרגלי האכילה שלהם. כתב העת לתזונה ובריאות האדם, 2, 18-21.
עלי, ח"כ, בולארד, ק.מ., בקלס, GL, סטיבנס, מר. בארקר, ל., נאראיאן, ק.וו., ואימפאטורה, ג. (2011). הכנסות משק הבית וסיכוני מחלות לב וכלי דם בקרב ילדים ומבוגרים צעירים בארה"ב: ניתוחים מ- NHANES 1999–2008. טיפול בסוכרת, 34, 1998–2004.
בנישק, די.סי. (2013). מקורם של "החיים המוקדמים" של הפרעות בריאות הקשורות בהשמנת יתר: תגליות חדשות בנוגע להעברה בין-דורי של תכונות מתוכנתות בהתפתחות במשבר הבריאות הקרדיומטבולי העולמי. כתב העת האמריקני לאנתרופולוגיה פיזית, 152, 79-93.
מרכזים לבקרת מחלות ומניעה. (2015). סקירה כללית על מערכת מעקב אחר גורמי סיכון התנהגותיים, BRFSS, 2014. נשלחה מ https://www.cdc.gov/brfss/annual_data/annual_2014.html
מרכזים לבקרת מחלות ומניעה. (2016). שכיחות ההשמנה המדווחת בעצמה בקרב מבוגרים בארה"ב על ידי מדינה ושטח, BRFSS, 2015. נשלחה
מ
https://www.cdc.gov/obesity/data/
prevalence-maps.html
מרכזים לבקרת מחלות ומניעה, המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. (2019). תמותה ממחלות לב לפי מדינה. מקור:
מן
https://www.cdc.gov/nchs/pressroom/sosmap/
heart_disease_mortality / heart_disease.html
קולינס, KM, Dantico, M., שירר, NB, & Mossman, KL (2004). מודעות למחלות לב בקרב סטודנטים במכללה. כתב העת לבריאות הקהילה, 29, 405–420.
Dib, J., Alameddine, Y., Geitany, R., & Afiouni, F. (2008). ביצועי לוח III של חינוך כולסטרול לאומי במניעת אוטם שריר הלב אצל צעירים. כתבי הרפואה הסעודית, 28, 22.
פרייר, CD, חן, ט., & Li, X. (2012). שכיחות גורמי סיכון בלתי מבוקרים למחלות לב וכלי דם: ארצות הברית, 1999–2010 (NCHS נתונים קצרים מס '103). Hyattsville, MD: המרכז הלאומי
לסטטיסטיקה של בריאות .
מקור:
מן
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/
Pubmed / 23101933
Go, AS, Mozaffarian, ד, רוג'ר, VL, בנימין, EJ, ברי, JD, בורדן, WB, ... פוקס, CS (2013). סטטיסטיקת מחלות לב ושבץ - עדכון לשנת 2013. זרימת הדם, 127, e245.
Green, JS, Grant, M., Hill, KL, Brizzolara, J., & Belmont, B. (2003). תפיסת סיכון למחלות לב בקרב גברים ונשים במכללה. Journal of American College Health, 51, 207–211.
הופר, ח"כ, ומונינגר, SL (2017). מעקב אחר שינוי במשקל, עמידות לאינסולין, לחץ וכושר אירובי במשך 4 שנות לימוד. Journal of American College Health, 65, 81–93.
Kavey, RW, Daniels, SR, Lauer, RM, Atkins, DL, Hayman, LL, and Taubert, K. (2003). הנחיות בנושא איגוד הלב האמריקני למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם טרשתיים החל מהילדות. Journal of Pediatrics, 142, 368–372.
Luo, J., Agley, J., Hendryx, M., Gassman, R., & Lohrmann, D. (2015). דפוסי סיכון בקרב בני נוער במכללה: זיהוי והשלכות על מניעה וטיפול. תרגול לקידום בריאות, 16, 132–141.
McMahan, S., Cathorall, M., and Romero, DR (2007). תפיסת וידע בסיכון למחלות לב וכלי דם: השוואה בין סטודנטים במכללה היספנית ולבנה במוסד המשרת היספני. Journal of Hispanic Higher Education, 6, 5–18.
Micha, R., Wallace, SK, and Mozaffarian, D. (2010). צריכת בשר אדומה ומעובדת וסיכון למחלות לב כליליות, שבץ מוחי וסוכרת: סקירה שיטתית ומטה אנליזה. תפוצה, 121, 2271–2283.
מיורה, ק., גרינלנד, פ., סטמלר, ג'., ליו, ק., דיוויגלוס, מ"ל ונקאגאווה, ה. (2004). הקשר בין צריכת ירקות, פירות ובשר לשינוי לחץ דם בן 7 שנים בקרב גברים בגיל העמידה: מחקר חשמלי מערבי בשיקגו. כתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה, 159, 572–580.
מורל, JS, Lofgren, IE, Burke, JD, and Reilly, RA (2012). תסמונת מטבולית, השמנת יתר וגורמי סיכון קשורים בקרב גברים ונשים במכללה. Journal of American College Health, 60, 82-89.
המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. (2017). Health, ארצות הברית, 2016: עם תרשים תרשימים על מגמות ארוכות טווח בתחום הבריאות. Hyattsville, MD:
מחבר.
נשלח
מ
https://www.cdc.gov/nchs/hus/index.
htm
Pan, A., Sun, Q., Bernstein, AM, Schulze, MB, Manson, JE, Stampfer, MJ, ... Hu, FB (2012). צריכת בשר אדום ותמותה: תוצאות משני מחקרי קוהורט פרוספקטיבים. ארכיונים לרפואה פנימית, 172, 555–563.
פטרסון, פ.ד., מור, CG, Probst, JC, ו- Shinogle, JA (2004). השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית באמריקה הכפרית. כתב העת לבריאות כפרית, 20, 151–159.
פירסון, TA, LaCroix, AZ, Mead, LA, & Liang, KY (1990). התחזית למחלות לב כליליות ויתר לחץ דם בקרב מבוגרים צעירים: משוואות הסיכון המרובות של ג'ונס הופקינס. כתב העת האמריקני לרפואה מונעת, 6, 23–28.
Racette, SB, Deusinger, SS, Strube, MJ, Highstein, GR, & Deusinger, RH (2005). שינויים במשקל, פעילות גופנית ודפוסי תזונה במהלך שנות הלימודים האחרונים. Journal of American College Health, 53, 245–251.
Ray, KK, Kastelein, JJ, Matthijs Boekholdt, S., Nicholls, SJ, Khaw, K., Ballantyne, CM, ... Lu¨scher, TF (2014). ההנחיות ACC / AHA 2013 בנושא טיפול בכולסטרול בדם להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם טרשתיים אצל מבוגרים: הטובים הרע והלא בטוחים: השוואה עם הנחיות ESC / EAS לניהול דיסליפידמיה 2011 European Heart Journal, 35, 960 –968.
רוג'ר, VL, Go, AS, לויד-ג'ונס, DM, אדאמס, RJ, ברי, JD, Brown, TM, ... ועדת הסטטיסטיקה של איגוד הלב האמריקני וועדת המשנה לסטטיסטיקה של שבץ. (2011). נתונים סטטיסטיים על מחלות לב ושבץ - עדכון לשנת 2011: דו"ח של איגוד הלב האמריקני. תפוצה, 123, e18 – e209.
סאקס, FM, ליכטנשטיין, AH, Wu, JH, Appel, LJ, Creager, MA, Kris-Etherton, PM, ... Robinson, JG (2017). שומנים תזונתיים ומחלות לב וכלי דם: ייעוץ נשיאותי מאיגוד הלב האמריקני. תפוצה, 136, e23.
Sarpong, DF, קארי, IY, & Williams, M. (2017). הערכת הידע על מדדי סיכון קרדיווסקולריים קריטיים בקרב סטודנטים במכללה: האם יש חשיבות לשלב החינוך? כתב העת הבינלאומי למחקר סביבתי ובריאות הציבור, 14, 250.
שנבל, RB, Sullivan, LM, Levy, D., Pencina, MJ, Massaro, JM, D'Agostino, RB Sr, ... Tadros, TM (2009) . פיתוח ציון סיכון לפרפור פרוזדורים (מחקר Framingham Heart): מחקר קבוצתי מבוסס קהילה. הלנקט, 373, 739–745.
Sparling, PB (2007). השמנת יתר בקמפוס. מניעת מחלות כרוניות, 4, A72.
ספנסר, ל. (2002). תוצאות סקירת גורמי סיכון למחלות לב בקרב סטודנטים מסורתיים במכללה. Journal of American College Health, 50, 291–296.
טובר, א.ג., ריינס, ח"כ, קלארק, מ., ונגוין, ח. (2010). פיתוח ובדיקות פסיכומטריות של אמונות הבריאות הקשורות בסולם מחלות לב וכלי דם: ממצאים ראשוניים. כתב העת לסיעוד מתקדם, 66, 2772–2784.
טראן, DMT, צימרמן, LM, & Kupzyk, KA (2016). אימות הידע והתפיסה של שאלוני גורמי סיכון לב וכלי דם לסטודנטים במכללה. כתב העת למדידת סיעוד, 24, 202–214.
טראן, DT וצימרמן, LM (2015). גורמי סיכון קרדיווסקולריים בקרב צעירים: סקירת ספרות. כתב העת לאחיות לב וכלי דם, 30, 298–310.
טראן, DT, צימרמן, LM, Kupzyk, KA, Shurmur, SW, Pullen, CH, & Yates, BC (2017). גורמי סיכון קרדיווסקולריים בקרב סטודנטים במכללות: ידע, תפיסה והערכת סיכונים. Journal of American College Health, 65, 158–167.
Wagner, J., Lacey, K., Chyun, D., & Abbott, G. (2005). פיתוח שאלון למדידת ידע בסיכון למחלות לב בקרב אנשים עם סוכרת: שאלון עובדות על מחלות לב. חינוך וייעוץ מטופלים, 58, 82-87.
Winham, DM, and Jones, KM (2011). הכרת צעירים מבוגרים אפרו-אמריקאים על מחלות לב: סקר חתך-רוחבי. BMC בריאות הציבור, 11, 248.
וולטון, PK, קארי, RM, ארונוב, WS, קייסי, DE, קולינס, KJ, הימלפרב, CD, ... Jones, DW (2018). 2017 הנחיות ACC / AHA / AAPA / ABC / ACPM / AGS / APhA / ASH / ASPC / NMA / PCNA למניעה, גילוי, הערכה וניהול של לחץ דם גבוה אצל מבוגרים: דו"ח של המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה / אמריקאי כוח המשימה של איגוד הלב בנושא הנחיות תרגול קליני. כתב העת של המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה, 71, 2199–2269.
שו, ג ', מרפי, ס.ל., קוצ'נק, KD ואריאס, א' (2016). תמותה בארצות הברית, 2015. תמצית נתונים של NCHS, 1-8.
ג'אנג, י., ומורן, AE (2017). מגמות בשכיחות, מודעות, טיפול ובקרה של יתר לחץ דם בקרב מבוגרים צעירים בארצות הברית, 1999 עד 2014. יתר לחץ דם, 70, 736–742.
Biological Research for Nursing 2019, Vol. 21(5) 571-577
. The Author(s) 2019
Differences in Cardiovascular Risk
Article reuse guidelines: sagepub.com/journals-permissions
Factors in College Students: DOI:
10.1177/1099800419856109
journals.sagepub.com/home/brn
Midwest Versus Southwest
Kristen N. Herlosky, MA1 and Dieu-My T. Tran, PhD, RN, CNE2
Abstract Purpose: This study was designed to identify underlying cardiovascular risk factors among college students including lifestyle characteristics, health behaviors and knowledge, and perception of the risk factors. Method: College students (N ¼ 293), aged 19–36 years, enrolled at either a Midwestern or a Southwestern University in the United States, responded to three questionnaires: sociodemographic, knowledge of cardiovascular risk factors, and perception of cardiovascular risk factors. Anthropometric measures collected included blood pressure (BP), glucose, lipid panel, height, weight, and body mass index (BMI). Results: There were significant regional and gender differences in cardiovascular disease (CVD) risk among Southwestern and Midwestern college students. Students from the Southwest had a higher risk of developing CVD in 30 years compared to those in the Midwest; they also had a higher perceived risk. Males were more at risk of developing CVD than females but had a lower perceived risk than females. Dietary habits were similar between the two populations, and we found no significant differences in BMI. The two regions varied in BP levels, but the Midwestern students had significantly higher prevalence of elevated BP and Stage 2 hypertension. Conclusion: Our data suggest that college students are a high-risk population and tend to underestimate and misperceive their risk for developing CVD.
Keywords
cardiovascular risk factors, cardiovascular disease, college students, risk assessments
Cardiovascular disease (CVD) is the leading cause of death in the United States for both male and female adults, killing more than 600,000 each year (Sacks et al., 2017; Xu, Murphy, Kochanek, & Arias, 2016). Approximately half of American adults have at least one risk factor for CVD: high blood pressure (BP), smoking, or high cholesterol (Fryar, Chen, & Li, 2012). Despite the continuous research among adults on CVD risk factors, young adults, particularly college-age populations, are understudied (Go et al., 2013; Tran & Zimmerman, 2015). CVD risk factors often begin in adolescence and continue into adulthood if not modified, controlled, or treated (Luo, Agley, Hendryx, Gassman, & Lohrmann, 2015). These CVD risk factors commonly include tobacco use, alcohol abuse, high BP, sedentary lifestyle, high-fat diets, high levels of stress, obesity, high cholesterol, and Type 2 diabetes (Fryar et al., 2012; Go et al., 2013; Tran & Zimmerman, 2015). Unmodifiable factors, such as age, gender, and ethnicity, further impact CVD risk (Xu et al., 2016).
Awareness of CVD risk among college students is also understudied (Sarpong, Curry, & Williams, 2017), and few studies have explored how geographic location affects CVD risk among college students. In one study conducted at Arizona State University, researchers found that students had a low level of knowledge regarding heart disease and its risk factors transmitted infections (Collins, Dantico, Shearer, & Mossman, 2004). In the same study, authors also found that college students believed cancer kills more people than heart disease in females and that White college students are at increased risk for developing heart disease compared to students of other ethnicities, both of which are incorrect. In fact, African American and Hispanic college students are most at risk (Collins et al., 2004). Notably, college students in the United States have reported high rates of engaging in risky behaviors such as poor dietary habits, smoking, and physical inactivity (Luo et al., 2015; Xu et al., 2016). Further, one third of young adults do not understand how their current behaviors impact future risks of developing CVD (Roger et al., 2011), and most young adults grossly underestimate their CVD risk (Green, Grant, Hill, Brizzolara, & Belmont, 2003).
1 Department of Anthropology, University of Nevada, Las Vegas, NV, USA 2 School of Nursing, University of Nevada, Las Vegas, NV, USA
Corresponding Author:
Dieu-My T. Tran, PhD, RN, CNE, School of Nursing, University of Nevada, 4505 S. Maryland Parkway Box 453018, Las Vegas, NV 89154, USA.
compared with other health issues such as cancer and sexually Email:
dieu-my.tran@unlv.edu
Biological Research for Nursing 21(5)
Regional and environmental factors influence lifestyle habits, as do sociodemographic factors such as ethnicity, age, income, and education (Ali et al., 2011). Predictors of obesity and CVD are closely correlated with geographical location. Rural populations tend to have a higher prevalence of obesity and sedentarism compared to urban populations throughout the United States (Patterson, Moore, Probst, & Shinogle, 2004). The Centers for Disease Control and Prevention (CDC, 2015) reported that 30–35% of Midwesterners qualified as obese, as compared to those living in the West, which has an obesity prevalence of 25–30%. Nevada has the highest rates of heart disease mortality in all of the states in the West and Southwest (CDC, 2019). Additionally, the Midwest has the highest incidence of binge drinking and cigarette smoking (CDC, 2016). The rates of cigarette smoking vary among areas in the Western region, with a higher prevalence of cigarette smokers in Nevada and Oregon (CDC, 2016).
Lifestyle behaviors and dietary practices are often established in childhood and early adolescence (Kavey et al., 2003), meaning that behaviors developing during these stages have implications for an individual’s health-related behaviors throughout the life span. Almost three quarters of adults in the United States aged >20 years are overweight, and 37.9% are obese (National Center for Health Statistics, 2017). Additionally, the prevalence of obesity among adolescents in the United States aged 12–19 years has doubled, to 20.6%, over the past 20 years (National Center for Health Statistics, 2017). While epigenetic and genetic factors do affect the prevalence of obesity and the development of CVD in specific populations, risky lifestyle behaviors are currently the leading cause of developing obesity and CVD (Benyshek, 2013).
Unhealthy weight gain often occurs among college students during the transition from adolescence to adulthood (Racette, Deusinger, Strube, Highstein, & Deusinger, 2005). In a study conducted at the University of Missouri, researchers found that 70% of college students gained weight during their first 2 years in college (Racette et al., 2005). On average, college students gain approximately 6 pounds over the course of their first 4 years of college in the Midwest (Hopper & Moninger, 2017).
College students are at risk of developing risk factors that can lead to CVD later in life (Green et al., 2003; Sparling, 2007; Tran et al., 2017). Yet few studies have examined whether there are significant differences in specific CVD risk factors among college students living in different geographic regions of the United States. Lifestyle behaviors differ between individuals living in the Southwest and the West, and these behaviors might impact cardiovascular health. Therefore, the purpose of this study was to evaluate whether there are significant differences in cardiovascular risk factors, as well as in knowledge and perception regarding these risks, among college students living in the Midwestern and Southwestern regions of the United States.
Method
The present study is an extended data analysis from a published study (Tran et al., 2017) with additional data collection from another university in a different region of the United States. It is a descriptive analysis of CVD risk factors in students aged 19– 36 years from two large universities, one in Nebraska in the Midwest and another in Nevada in the Southwest. Institutional review boards at both institutions approved the study.
Sample
Inclusion criteria for the present study were enrollment at one of the two university sites and age of 19–36 years. Exclusion criteria were diagnosis with CVD such as myocardial infarction, stroke, or coronary heart disease (CHD). Students were recruited using flyers posted around campus, social media announcements, and recruitment booths set up at both universities, where students received information about the study, completed informed consent, and had their biometric measurements taken. The final analysis included a total of 169 college students from the Midwestern University and 155 college students from the Southwestern University.
Measures
Data collection took an average of 2 days for each participant. On the day of recruitment, we obtained informed consent, participants completed the study questionnaires, and we collected at least some of the biological measures. If participants had not been fasting, we made an appointment for them to return for a fasting blood draw. Random blood draw was also accepted. All data collection took place at the university health center.
Participants completed three questionnaires: (1) a sociodemographic questionnaire collecting data on age, gender, marital status, education level, insurance status, race/ethnicity, smoking status, medication, and family history of heart disease along with a brief 3-item Food-Recall Questionnaire, (2) the Heart Disease Fact Questionnaire (HDFQ), which assesses respondents’ knowledge of cardiovascular risks, and lastly,
(3) the Health Beliefs Related to Cardiovascular Disease (HBCVD) Questionnaire, which evaluates the respondent’s perception of his or her own cardiovascular risks. The food-recall questionnaire collected information about the students’ consumption of red meat, intake of sugary beverages, and average number of times they ate out per week. The HDFQ and HBCVD are both self-report measurements. The HDFQ (16 items) evaluates knowledge regarding CVD risk and the HBVCD (10 items) assesses perception of CVD risk on a Likert-type scale. Researchers previously validated the HDFQ Questionnaire with sufficient reliability (Kuder–Richardson formula 20 [KR-20] ¼0.73; Wagner, Lacey, Chyun, & Abbott, 2005; Winham & Jones, 2011). Researchers previously validated the HBCVD Questionnaire with a Susceptibility subscale Cronbach’s a ¼.93 and Severity subscale Cronbach’s a ¼.71 (see Tovar et al., 2010). Both of these assessments have good content and face validity in the studied population (Tran, Zimmerman, & Kupzyk, 2016).
Biological and anthropometric measurements included systolic blood pressure (SBP), diastolic blood pressure (DBP), lipid panel, and glucose level. The blood draw and analysis procedure for the Midwest sample are detailed in Tran et al. (2017). We used a similar procedure for the Southwest sample except the students were required to fast for at least 8 hr prior to the blood draw. We took two BP measurements with a rest of at least 5 min between them and used the average of the two measurements for SBP and DBP. We used a digital scale (stadiometer) to measure height and weight to calculate body mass index (BMI).
Based on the data collected, we calculated the Framingham 30-year CVD risk score for each participant, which estimates an individual’s risk of developing CVD over the next 30 years as a percentage ranging from 0 to 100 (Schnabel et al., 2009).
Statistical Analysis
We used the IBM statistical package for social sciences (SPSS), version 25, for data entry and analysis. The cutoff for statistical significance was set at p < .05 for correlational relationships among the variables. We completed a test of normality on continuous variables and used nonparametric tests when the variables deviated from normal distribution. To summarize sample characteristics and objective measurements, we used descriptive statistics for continuous variables and frequency distributions for categorical variables. We analyzed the relationships among knowledge and perception of cardiovascular risk factors and the 30-year CVD risk assessment using Spearman’s correlations and the Mann–Whitney U test. We used the latter to determine the differences in multiple variables between students at the two universities, included age, gender, education levels, marital status, insurance coverage, history of heart disease, smoking status, BP levels (SBP and DBP), lipid profile, glucose level, BMI, scores on the knowledge and perception of cardiovascular risk factors questionnaires, and the Framingham 30-year CVD risk assessment.
Results
The final sample for this study included 293 college students. Table 1 summarizes the sociodemographic data by region. The mean age of participating students was 24.37 + 4.32 years, with the majority (62.5%) aged between 19 and 24 years. There was no significant difference in mean age between the two universities. There was, however, a significant difference in gender. Nearly half of the total sample was male (47.8%), but the proportion of students who were male was significantly higher at the Midwestern University compared to the Southwestern school (54.2% vs. 40.6%). The sample was predominantly White (51%), especially at the Midwestern University (63% White vs. 37.7% at the Southwestern University). More than three fourth (79.9%) of the total sample was single. An overwhelming majority of the students had insurance coverage (92.5% of the total sample).
Among the CVD risk factors we analyzed, we found statistically significant differences between regions in the family history of heart disease (p <.048), SBP (p <.001),DBP (p <.001), low-density lipoprotein cholesterol level (LDL-C; p < .002),
Table 1. Demographic Characteristics of Participating University Students by Region.
Midwest Southwest
Characteristic (n ¼ 155), n (%) (n ¼ 138), n (%) Wald w 2
Age (years) 19–34 25–30 31–36 99 (63.9) 38 (24.5) 18 (11.6) 84 (62.5) 35 (25.4) 19 (13.8) LR ¼ .394 p ¼ .821
Gender, male 84 (54.2) 57 (40.6) LR ¼ 4.65 p ¼ .023
Race/ethnicitya White Hispanic/Latino Black or African American Native American Asian/Pacific Islander Other 97 (63.0) 12 (7.8) 12 (7.8) 2 (1.3) 21 (13.6) 5 (3.2) 52 (37.6) 15 (10.9) 10 (7.2) 0 43 (31.2) 3 (2.2) LR ¼ 21.20 p < .001
Educational level LR ¼ 7.73
High school Some college Bachelor’s Master’s Doctoral Professional 12 (7.7) 70 (45.2) 36 (23.2) 31 (20.0) 6 (3.9) 0 17 (12.3) 72 (52.2) 32 (23.2) 15 (10.9) 1 (0.7) 1 (0.7) p ¼ .052
Marital status LR ¼ 1.86
Single Married Living with SO Divorced/widowed 129 (83.2) 13 (8.4) 12 (7.7) 1 (0.6) 105 (76.1) 18 (13.0) 12 (18.7) 3 (2.2) p ¼ .395
Insurance coverage, yes Smoking status Never smoked Smoked in the past but not currently Smoke currently 143 (92.9) 126 (81.3) 18 (11.6) 11 (7.1) 127 (92.0) 103 (75.2) 25 (18.2) 8 (5.8) LR ¼ .005 p ¼ .942 LR ¼ .059 p ¼ .808
Note. N ¼ 293. Logistic regression was used for the comparison between
regional groups for each variable. LR ¼logistic regression; n.s. ¼nonsignificant;
SO ¼ significant other.
aNot all participants reported race, and a few reported multiple races. Native
American was combined with “Other” for the test.
high-density lipoprotein cholesterol level (HDL-C; p < .005), level of triglycerides (p < .038), hyperlipidemia (p <.000), diabetes (p <.000), and the 30-year CVD risk (p < .009). Specifically, the Midwest students had a higher mean rank on family history of heart disease, HDL-C and triglycerides levels, and SBP, while the Southwest students had a higher mean rank on DBP, LDL-C level, hyperlipidemia, diabetes prevalence of the HDFQ, and the 30-year CVD risk assessment. We also found a significant difference in the HDFQ score (p < .038) between groups.
Biological Research for Nursing 21(5)
Table 2. Clinical and Anthropometric Variables for University Students in the Two Regions.
Midwest Southwest Variable (n ¼155), n (%) (n ¼138), n (%)
BMI Underweight (<18.4 kg/m2) 3 (1.9) 3 (2.2) Normal weight (18.5–24.9 kg/m2) 83 (53.5) 59 (42.8) Overweight (25.0–29.9 kg/m2) 44 (28.4) 51 (37.0) Obesity (. 30 kg/m2) 25 (16.1) 25 (18.1)
Hyperlipidemia*** 4 (2.6) 5 (3.6) Diabetes*** 6 (3.9) 3 (2.2)
Note. N ¼293. BMI ¼body mass index. ***p < .001.
The Southwest had a higher mean rank of LDL-C level (z ¼-3.103; 162.23 vs. 131.56) and lower rank of HDL-C level (z¼-2.802; 132.31 vs. 160.08), meaning that the Midwest sample had a significantly better lipid profile compared to the Southwest sample. We used levels of LDL-C, total cholesterol, and triglycerides to determine which students had hyperlipidemia and glucose levels to calculate which had diabetes. We calculated the proportion of students with either hyperlipidemia (n¼9) or diabetes (n¼9) in each region and found that the students at the Southwestern University had a significantly higher prevalence of both hyperlipidemia (z ¼-16.515;
222.57 vs. 79.72) and diabetes (z ¼-16.337; 221.57 vs. 80.61) compared to the Midwestern students. We found no significant differences between regions for total cholesterol, smoking status, or BMI. Table 2 summarizes the biological and anthropometric measures for students in the two regions, specifically the findings on hyperlipidemia, diabetes, and BMI. As an exploratory analysis, we performed the Mann–Whitney U test on smoking status and found that the incidence of current smokers was significantly higher in the Southwestern versus the Midwestern sample.
Students at the Southwestern University had a higher mean rank on 30-year CVD risk score compared to those at the Midwestern University (z ¼-2.630, 156.87 vs. 131.36, respectively), meaning that students from the Southwest were more likely to develop CVD in the next 30 years. Furthermore, we found that females had a significantly lower risk of developing CVD in the next 30 years compared to their male counterparts from both regions (2.0 vs. 2.52 risk factors, respectively, p< .05). Although there were no significant gender differences on the HDFQ, we found that students at the Southwestern University had significantly more knowledge on CVD risk than those at the Midwestern school (z¼-2.072, 157.551 vs. 137.60).
Food consumption patterns were similar between the two regional groups, and we found no significant differences. The majority of students (53.1%) as a whole reported eating meals outside the home at least 2–3 times per week, 42.3% reported consuming a sugary beverage at least 1 time per week, and 26.6% reported occasionally drinking a sugary beverage. The consumption of red meat was similar between students in the two regions, with 36.1% overall reporting consuming red meat 2 to 3 times per week. In the Midwestern group, 12.3% reported consuming red meat daily, with males in that group consuming significantly more red meat than females (z¼-2.767, 86.54 vs. 67.90, respectively). Among the Southwestern students, there were no significant gender differences in consumption of red meat.
We found statistically significant differences in BP between students in the two regions (p< .018). Table 3 categorizes students from each region by BP based on the newly published BP guidelines (Whelton et al., 2018). The Midwestern students had a higher mean rank for SBP compared to the Southwestern students (z¼-3.828, 164.87 vs. 126.92, respectively). Meanwhile, students in the Southwest had a higher mean rank for DBP (z¼-3.973, 167.83 vs. 128.46). Of the sample as a whole, 43% had elevated BP or Stage 1 or 2 hypertension according to the new guidelines. The Midwestern students had a higher mean rank of elevated BP than the Southwestern students (SBP > 120 mmHg and DBP < 80 mmHg, 25.2% vs. 13.8%,respectively, z¼-2.37, 157.29 vs. 135.45). We found that the proportions of students with normal and elevated BP as well as Stage 2 hypertension differed significantly between the two regions (p¼ .009,p¼.015, and p¼.007, respectively). A larger proportion of students from the Midwestern University also had Stage 2 hypertension than those from the Southwestern school (SBP . 140 mm Hg or DBP .90 mm Hg; 12.3% vs. 3.6%,respectively). However, more students from the Southwestern University than from the Midwestern University had Stage 1 hypertension (SBP 130–139 mm Hg or DBP 80–89 mm Hg; 25.4% vs. 20.6%, respectively). Males had significantly higher levels of elevated SBP (p< .000) than females in both regions. In the Southwest, males also had significantly higher levels of DBP (p< .000) than females; however, there was no significant difference by sex for DBP in the Midwest. Additionally, less than 2% of the sample from both regions reported taking antihypertensive medication to control their high BP.
Discussion
In the present sample, male college students overall had more risk factors for CVD compared to females, including elevated BP levels and a higher score on the CVD 30-year risk. This finding is consistent with those of previous studies among college students (Green et al., 2003; Luo et al., 2015; Spencer, 2002). CVD risks tend to increase later in females than in males due to their hormonal profiles (Dib, Alameddine, Geitany, & Afiouni, 2008).
Regarding the risk factor of smoking, we found no significant difference in the incidence of current smokers between the two regional groups, though we did find that males smoked more than females in the Southwest region. These findings were inconsistent with those of previous studies (Pearson, LaCroix, Mead, & Liang, 1990; Tran et al., 2017) and with the estimate of the CDC (2015) that prevalence of smoking is highest in the Midwestern United States. The CDC did also estimate, however, that smoking rates in Nevada are equal to or higher than the national prevalence rate and, importantly, that Asian Americans,
Table 3. Blood Pressure-Related Variables for Students at a Midwestern and Southwestern University.
Midwest Southwest
Males, Females, Total, Males, Females,
Blood Pressure Classification n (%) n (%) n (%) n (%) n (%) Total, n (%)
Normal BP (SBP < 120 mmHg and DBP < 80 mmHg)** 20 (12.9) 45 (29.0) 65 (41.9) 20 (14.5) 58 (42.0) 78 (57.2)
Elevated BP (SBP 120–129 mmHg and DBP <80 mmHg)* 22 (14.2) 17 (11.0) 39 (25.2) 13 (9.4) 6 (4.3) 19 (13.8)
HTN Stage 1 (SBP 130–139 mmHg or DBP 80–89 mmHg) 26 (16.8) 6 (3.9) 32 (20.6) 19 (13.8) 16 (11.6) 35 (25.4)
HTN Stage 2 (SBP . 140 mmHg or DBP . 90 mmHg)** 16 (10.3) 3 (2.0) 19 (12.3) 4 (2.9) 1 (0.7) 5 (3.6)
Note. N ¼ 293. Categories are based on the latest published guidelines (Whelton et al., 2018). BP ¼ blood pressure; DBP ¼ diastolic blood pressure;
HTN ¼ hypertension; SBP ¼ systolic blood pressure.
Significant difference between regions with *p < .05. **p < .01.
Hispanic Americans, and African Americans smoke more than their White counterparts in Nevada. Our sample of Southwestern college students was more ethnically diverse than our sample from the Midwest. This diversity along with the fact that our Southwestern sample had proportionally more males than our Midwestern sample could be contributing factors as to why we did not see a higher prevalence of smokers in the Midwest.
Although the difference was not statistically significant, we found that the students at the Southwestern University had a higher rate of obesity than those in the Midwest, a finding that contradicts the CDC (2016) estimate that the Midwest has higher prevalence of obesity (CDC, 2016). We also found that male students overall had a higher mean BMI compared to their female counterparts, though this difference was also not statistically significant. In a previous study conducted across five universities, researchers found that 50% of male students and more than 25% of female students were overweight or obese (Morrell, Lofgren, Burke, & Reilly, 2012).
Despite our findings that a third of the students in our overall sample were hypertensive (Stage 1 or Stage 2), less than 2% were taking antihypertensive medication to control their high BP. Zhang and Moran (2017) found strong associations between high BP and obesity for all age groups; in particular, they found that young adults with high BP are more than twice as likely to also be obese compared to individuals in all other age groups with high BP.
Dietary habits impact lipid profiles, especially LDL-C and HDL-C. Students from the Southwestern University had significantly higher levels of LDL-C and lower levels of HDL-C. Higher levels of LDL-C are associated with poorer cardiovascular health outcomes including increased risk of developing CVD (Ray et al., 2014). Several studies have found that consuming red meat is positively associated with high BP, risk for CVD, and increased mortality rate (Micha, Wallace, & Mozaffarian, 2010; Miura et al., 2004; Pan et al., 2012; Pearson et al., 1990). In the present study, students in the two regions reported similar levels of consumption of red meat; however, males from the Midwest were significantly more likely to consume red meat compared to females from the Midwest. We also found that students at the two universities reported similar consumption of sugary drinks and the number of weekly incidents of eating out. College students as a whole tend to have poor dietary habits that impact their risk factors for CVD, especially obesity. College campuses are often near fast-food and cheap restaurants, which increases the likelihood that students will consume fatty foods and have high caloric intake (Abraham, Martinez, Salas, & Smith, 2018). In one study, researchers found that 70% of freshman and sophomore students ate less than the five recommended servings of fruits and vegetables per day, and 50% of both male and female students ate fried foods and fast foods at least 3 times per week (Racette et al., 2005). Abraham, Martinez, Salas, and Smith (2018) found that the majority of a Midwestern student population agreed that fast food increased the likelihood of obesity; however, that belief did not cause them to change their eating habits.
Based on the present findings and those of prior studies, it is apparent that CVD risk factors are prevalent among college students. Given that prevalence, students’ awareness of CVD risk factors is lower than it should be (Green et al., 2003; Sarpong et al., 2017; Tran & Zimmerman, 2015; Tran et al., 2017). College students often underestimate their CVD risk (Green et al., 2003; Sarpong et al., 2017; Tran & Zimmerman, 2015; Tran et al., 2017). Young males indicate a higher positive bias than young females (Green et al., 2003; McMahan, Cathorall, & Romero, 2007). Collins, Dantico, Shearer, and Mossman (2004) found that college students in most ethnic groups believed that Whites were more likely than other ethnic groups to develop heart disease; however, in reality, heart disease is more prevalent among African Americans and Hispanics than Whites.
Most young adults do not understand the connection between their current health behaviors and their risk for developing CVD (Green et al., 2003). In the present analysis, however, we found that students from the Southwestern University both had a higher risk of developing CVD in 30 years and perceived themselves being at greater risk compared to those at the Midwestern University
Limitations
The present study had a number of limitations. First, the study was cross sectional; therefore, generalizability is limited. Second, our sample comprised young adults from two universities in two different regions of the country. However, these samples may not be representative of the general population of young
Biological Research for Nursing 21(5)
adults in these regions. A cross-sectional comparison of students at multiple universities in each of the four regions of the United States would be ideal for future research and would enhance the strength of the findings.
Conclusion
College students in our sample had many risk factors associated with developing CVD. Similar to other studies conducted among this population, males overall had a larger number of CVD risk factors compared to females, such as higher BMI, increased prevalence of smoking, and higher BP levels. Students at the Southwestern University had a higher 30-year risk of developing CVD than those at the Midwestern University and accurately perceived themselves to be at higher risk.
Findings from this study can inform future research studies among this population, as young adults are underrepresented in the scientific literature. Although college campuses have established programs to manage substance abuse and improve sexual behaviors, assistance with reduction of obesity, increase in physical activity, and decrease in other CVD risks remain few and far between. Although the CDC and various public health campaigns have made efforts to improve awareness about CVD risk factors among the general population, and specifically among high-risk subpopulations such as minorities, more clearly needs to be done to educate college-age young adults (Green et al., 2003). In young adulthood, people begin to form habitual lifestyle behaviors that will impact their health throughout their life span. It is thus essential to establish interventions that address risky behaviors related to CVD among college students in the United States.
Acknowledgment
The authors would like to thank Alyssa N. Crittenden, PhD, and Trevor R. Pollom, MA, for assistance with editing in the final drafts of this article.
Author Contributions
Kristen N. Herlosky contributed to analysis and interpretation, drafted the article, critically revised the article, gave final approval, and agreed to be accountable for all aspects of work ensuring integrity and accuracy. Dieu-My T. Tran contributed to conception, design, acquisition, analysis, and interpretation; critically revised the article; gave final approval; and agreed to be accountable for all aspects of work ensuring integrity and accuracy.
Declaration of Conflicting Interests
The author(s) declared no potential conflicts of interest with respect to the research, authorship, and/or publication of this article.
Funding
The author(s) received no financial support for the research, authorship, and/or publication of this article.
References
Abraham, S., Martinez, M., Salas, G., & Smith, J. (2018). College student’s perception of risk factors related to fast food consumption and their eating habits. Journal of Nutrition and Human Health, 2, 18–21.
Ali, M. K., Bullard, K. M., Beckles, G. L., Stevens, M. R., Barker, L., Narayan, K. V., & Imperatore, G. (2011). Household income and cardiovascular disease risks in US children and young adults: Analyses from NHANES 1999–2008. Diabetes Care, 34, 1998–2004.
Benyshek, D. C. (2013). The “early life” origins of obesity-related health disorders: New discoveries regarding the intergenerational transmission of developmentally programmed traits in the global cardiometabolic health crisis. American Journal of Physical Anthropology, 152, 79–93.
Centers for Disease Control and Prevention. (2015). Behavioral risk factor surveillance system overview, BRFSS, 2014. Retrieved from https://www.cdc.gov/brfss/annual_data/annual_2014.html
Centers for Disease Control and Prevention. (2016). Prevalence of self-reported obesity among US adults by state and territory, BRFSS, 2015. Retrieved
from
https://www.cdc.gov/obesity/data/
prevalence-maps.html
Centers for Disease Control and Prevention, National Center for Health Statistics. (2019). Heart disease mortality by state. Retrieved
from
https://www.cdc.gov/nchs/pressroom/sosmap/
heart_disease_mortality/heart_disease.html
Collins, K. M., Dantico, M., Shearer, N. B., & Mossman, K. L. (2004). Heart disease awareness among college students. Journal of Community Health, 29, 405–420.
Dib, J., Alameddine, Y., Geitany, R., & Afiouni, F. (2008). National cholesterol education panel III performance in preventing myocardial infarction in young adults. Annals of Saudi Medicine, 28, 22.
Fryar, C. D., Chen, T., & Li, X. (2012). Prevalence of uncontrolled risk factors for cardiovascular disease: United States, 1999–2010 (NCHS Data Brief No. 103). Hyattsville, MD: National Center for Health
Statistics.
Retrieved
from
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/
pubmed/23101933
Go, A. S., Mozaffarian, D., Roger, V. L., Benjamin, E. J., Berry, J. D., Borden, W. B., ... Fox, C. S. (2013). Heart disease and stroke statistics—2013 update. Circulation, 127, e245.
Green, J. S., Grant, M., Hill, K. L., Brizzolara, J., & Belmont, B. (2003). Heart disease risk perception in college men and women. Journal of American College Health, 51, 207–211.
Hopper, M. K., & Moninger, S. L. (2017). Tracking weight change, insulin resistance, stress, and aerobic fitness over 4 years of college. Journal of American College Health, 65, 81–93.
Kavey, R. W., Daniels, S. R., Lauer, R. M., Atkins, D. L., Hayman, L. L., & Taubert, K. (2003). American heart association guidelines for primary prevention of atherosclerotic cardiovascular disease beginning in childhood. Journal of Pediatrics, 142, 368–372.
Luo, J., Agley, J., Hendryx, M., Gassman, R., & Lohrmann, D. (2015). Risk patterns among college youth: Identification and implications for prevention and treatment. Health Promotion Practice, 16, 132–141.
McMahan, S., Cathorall, M., & Romero, D. R. (2007). Cardiovascular disease risk perception and knowledge: A comparison of Hispanic and White college students in a Hispanic-serving institution. Journal of Hispanic Higher Education, 6, 5–18.
Micha, R., Wallace, S. K., & Mozaffarian, D. (2010). Red and processed meat consumption and risk of incident coronary heart disease, stroke, and diabetes mellitus: A systematic review and meta-analysis. Circulation, 121, 2271–2283.
Miura, K., Greenland, P., Stamler, J., Liu, K., Daviglus, M. L., & Nakagawa, H. (2004). Relation of vegetable, fruit, and meat intake to 7-year blood pressure change in middle-aged men: The Chicago western electric study. American Journal of Epidemiology, 159, 572–580.
Morrell, J. S., Lofgren, I. E., Burke, J. D., & Reilly, R. A. (2012). Metabolic syndrome, obesity, and related risk factors among college men and women. Journal of American College Health, 60, 82–89.
National Center for Health Statistics. (2017). Health, United States, 2016: With chartbook on long-term trends in health. Hyattsville, MD:
Author.
Retrieved
from
https://www.cdc.gov/nchs/hus/index.
htm
Pan, A., Sun, Q., Bernstein, A. M., Schulze, M. B., Manson, J. E., Stampfer, M. J., ... Hu, F. B. (2012). Red meat consumption and mortality: Results from 2 prospective cohort studies. Archives of Internal Medicine, 172, 555–563.
Patterson, P. D., Moore, C. G., Probst, J. C., & Shinogle, J. A. (2004). Obesity and physical inactivity in rural America. The Journal of Rural Health, 20, 151–159.
Pearson, T. A., LaCroix, A. Z., Mead, L. A., & Liang, K. Y. (1990). The prediction of midlife coronary heart disease and hypertension in young adults: The Johns Hopkins multiple risk equations. American Journal of Preventive Medicine, 6, 23–28.
Racette, S. B., Deusinger, S. S., Strube, M. J., Highstein, G. R., & Deusinger, R. H. (2005). Weight changes, exercise, and dietary patterns during freshman and sophomore years of college. Journal of American College Health, 53, 245–251.
Ray, K. K., Kastelein, J. J., Matthijs Boekholdt, S., Nicholls, S. J., Khaw, K., Ballantyne, C. M., ... Lu¨scher, T. F. (2014). The ACC/ AHA 2013 guideline on the treatment of blood cholesterol to reduce atherosclerotic cardiovascular disease risk in adults: The good the bad and the uncertain: A comparison with ESC/EAS guidelines for the management of dyslipidaemias 2011. European Heart Journal, 35, 960–968.
Roger, V. L., Go, A. S., Lloyd-Jones, D. M., Adams, R. J., Berry, J. D., Brown, T. M., ... American Heart Association Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee. (2011). Heart disease and stroke statistics—2011 update: A report from the American Heart Association. Circulation, 123, e18–e209.
Sacks, F. M., Lichtenstein, A. H., Wu, J. H., Appel, L. J., Creager, M. A., Kris-Etherton, P. M., ... Robinson, J. G. (2017). Dietary fats and cardiovascular disease: A presidential advisory from the American heart association. Circulation, 136, e23.
Sarpong, D. F., Curry, I. Y., & Williams, M. (2017). Assessment of knowledge of critical cardiovascular risk indicators among college students: Does stage of education matter? International Journal of Environmental Research and Public Health, 14, 250.
Schnabel, R. B., Sullivan, L. M., Levy, D., Pencina, M. J., Massaro, J. M., D’Agostino, R. B. Sr, ... Tadros, T. M. (2009). Development of a risk score for atrial fibrillation (Framingham Heart Study): A community-based cohort study. The Lancet, 373, 739–745.
Sparling, P. B. (2007). Obesity on campus. Preventing Chronic Disease, 4, A72.
Spencer, L. (2002). Results of a heart disease risk-factor screening among traditional college students. Journal of American College Health, 50, 291–296.
Tovar, E. G., Rayens, M. K., Clark, M., & Nguyen, H. (2010). Development and psychometric testing of the Health Beliefs Related to Cardiovascular Disease Scale: preliminary findings. Journal of Advanced Nursing, 66, 2772–2784.
Tran, D. M. T., Zimmerman, L. M., & Kupzyk, K. A. (2016). Validation of the knowledge and perception of cardiovascular risk factors questionnaires for college students. Journal of nursing measurement, 24, 202–214.
Tran, D. T., & Zimmerman, L. M. (2015). Cardiovascular risk factors in young adults: A literature review. Journal of Cardiovascular Nursing, 30, 298–310.
Tran, D. T., Zimmerman, L. M., Kupzyk, K. A., Shurmur, S. W., Pullen, C. H., & Yates, B. C. (2017). Cardiovascular risk factors among college students: Knowledge, perception, and risk assessment. Journal of American College Health, 65, 158–167.
Wagner, J., Lacey, K., Chyun, D., & Abbott, G. (2005). Development of a questionnaire to measure heart disease risk knowledge in people with diabetes: The heart disease fact questionnaire. Patient Education and Counseling, 58, 82–87.
Winham, D. M., & Jones, K. M. (2011). Knowledge of young African American adults about heart disease: A cross-sectional survey. BMC Public Health, 11, 248.
Whelton, P. K., Carey, R. M., Aronow, W. S., Casey, D. E., Collins, K. J., Himmelfarb, C. D., ... Jones, D. W. (2018). 2017 ACC/AHA/ AAPA/ABC/ACPM/AGS/APhA/ASH/ASPC/NMA/PCNA guideline for the prevention, detection, evaluation, and management of high blood pressure in adults: A report of the American College of Cardiology/American Heart Association Task Force on Clinical Practice Guidelines. Journal of the American College of Cardiology, 71, 2199–2269.
Xu, J., Murphy, S. L., Kochanek, K. D., & Arias, E. (2016). Mortality in the United States, 2015. NCHS Data Brief, 1–8.
Zhang, Y., & Moran, A. E. (2017). Trends in the prevalence, awareness, treatment, and control of hypertension among young adults in the United States, 1999 to 2014. Hypertension, 70, 736–742.
מילות מפתח
גורמי סיכון קרדיווסקולריים, מחלות לב וכלי דם, סטודנטים, הערכות סיכונים
מחלות לב וכלי דם (CVD) הן גורם המוות המוביל בארצות הברית בקרב מבוגרים גברים ונשים כאחד, והורגות יותר מ- 600,000 בכל שנה (Sacks et al., 2017; Xu, Murphy, Kochanek, & Arias, 2016). כמחצית מהמבוגרים האמריקנים לוקים לפחות בגורם סיכון אחד ל- CVD: לחץ דם גבוה (BP), עישון או כולסטרול גבוה (Fryar, Chen, & Li, 2012). למרות המחקר המתמשך בקרב מבוגרים על גורמי סיכון ל- CVD, מבוגרים צעירים, במיוחד אוכלוסיות בגיל הקולג ', ניתנים להערכה מחודשת (Go et al., 2013; Tran & Zimmerman, 2015). גורמי סיכון ל- CVD מתחילים לעיתים קרובות בגיל ההתבגרות וממשיכים לבגרות אם לא משתנים, מבוקרים או מטופלים (Luo, Agley, Hendryx, Gassman & Lohrmann, 2015). גורמי סיכון אלה ל- CVD כוללים בדרך כלל שימוש בטבק, שימוש לרעה באלכוהול, BP גבוה, אורח חיים בישיבה, תזונה עשירה בשומן, רמות גבוהות של לחץ, השמנת יתר, כולסטרול גבוה וסוכרת מסוג 2 (Fryar et al., 2012; Go et al., 2013; Tran & Zimmerman, 2015). גורמים בלתי ניתנים לשינוי, כמו גיל, מין ואתניות, משפיעים עוד יותר על סיכון ל- CVD (Xu et al., 2016).
המודעות לסיכון ל- CVD בקרב סטודנטים במכללה מובנת גם היא (Sarpong, Curry, & Williams, 2017), ומעט מחקרים בדקו כיצד המיקום הגאוגרפי משפיע על הסיכון ל- CVD בקרב סטודנטים. במחקר אחד שנערך באוניברסיטת מדינת אריזונה, החוקרים גילו כי לסטודנטים רמת ידע נמוכה ביחס למחלות לב וגורמי הסיכון שלה העבירו זיהומים (קולינס, דנטיקו, שירר ומוסמן, 2004). באותו מחקר, החוקרים מצאו כי סטודנטים במכללה האמינו כי סרטן הורג יותר אנשים ממחלות לב בקרב נשים, וכי סטודנטים מכללות לבנות נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב בהשוואה לסטודנטים בני עדות אחרות, ששניהם אינם נכונים. למעשה, סטודנטים ממכללות אפרו-אמריקאיות והיספניות נמצאים בסיכון הגבוה ביותר (Collins et al., 2004). ראוי לציון, סטודנטים באוניברסיטאות בארצות הברית דיווחו על שיעורים גבוהים של התנהגויות מסוכנות כמו הרגלים תזונתיים לקויים, עישון וחוסר פעילות גופנית (Luo et al., 2015; Xu et al., 2016). יתר על כן, שליש מהבוגרים הצעירים אינם מבינים כיצד התנהגויותיהם הנוכחיות משפיעות על הסיכונים העתידיים להתפתחות CVD (Roger et al., 2011), ורוב הצעירים הצעירים מעריכים באופן גס את סיכון ה- CVD שלהם (Green, Grant, Hill, Brizzolara, & Belmont, 2003).
1 המחלקה לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת נבאדה, לאס וגאס, נ.ב., ארה"ב 2 בית הספר לסיעוד, אוניברסיטת נבאדה, לאס וגאס, נ.ב., ארה"ב
כותב
מתאים : Dieu-My T. Tran, PhD, RN, CNE, בית הספר לאחיות, אוניברסיטת נבאדה, 4505 ש. מרילנד פארקוויי Box 453018, לאס וגאס, NV 89154, ארה"ב.
בהשוואה לסוגיות בריאותיות אחרות כמו סרטן ודוא"ל מינית:
dieu-my.tran@unlv.edu
מחקר ביולוגי לסיעוד 21 (5)
גורמים אזוריים וסביבתיים משפיעים על הרגלי אורח החיים, וכך גם גורמים סוציו-דמוגרפיים כמו אתניות, גיל, הכנסה וחינוך (Ali et al., 2011). חיזוי השמנת יתר ו- CVD קשורים בקשר הדוק למיקום הגאוגרפי. אוכלוסיות כפריות נוטות להיות בעלות שכיחות גבוהה יותר של השמנת יתר ויישוב, בהשוואה לאוכלוסיות עירוניות ברחבי ארצות הברית (פטרסון, מור, פרובסט ושינוגל, 2004). המרכזים לבקרת מחלות ומניעת מחלות (CDC, 2015) דיווחו כי 30-35% מתושבי המערב התיכון היו כשירים, בהשוואה לאלו החיים במערב, עם שכיחות השמנת יתר של 25-30%. בנבאדה יש את השיעורים הגבוהים ביותר של תמותה ממחלות לב בכל המדינות במערב ובדרום-מערב (CDC, 2019). בנוסף, במערב התיכון יש את השכיחות הגבוהה ביותר של שתיית זלילה ועישון סיגריות (CDC, 2016).
התנהגויות אורח חיים ושיטות תזונה נקבעות לעיתים קרובות בילדות ובגיל ההתבגרות (Kavey et al., 2003), כלומר להתנהגויות המתפתחות בשלבים אלה השלכות על התנהגויות הקשורות לבריאות של האדם לאורך אורך החיים. כמעט שלושת רבעים מהמבוגרים בארצות הברית בגילאי 20 שנה סובלים מעודף משקל, ו -37.9% סובלים מהשמנת יתר (המרכז הלאומי לסטטיסטיקה לבריאות, 2017). בנוסף, שכיחות ההשמנה בקרב מתבגרים בארצות הברית בגילאי 12-19 שנים הוכפלה, ל 20.6%, במהלך 20 השנים האחרונות (המרכז הלאומי לסטטיסטיקה לבריאות, 2017). בעוד שגורמים אפיגנטיים וגנטיים אכן משפיעים על שכיחות השמנת יתר והתפתחות CVD באוכלוסיות ספציפיות, התנהגויות אורח חיים מסוכנות הן כיום הגורם המוביל להתפתחות השמנת יתר ו - CVD (Benyshek, 2013).
עלייה לא בריאה במשקל מתרחשת לעיתים קרובות בקרב סטודנטים במכללה במהלך המעבר מגיל ההתבגרות לבגרות (Racette, Deusinger, Strube, Highstein, & Deusinger, 2005). במחקר שנערך באוניברסיטת מיזורי, החוקרים גילו כי 70% מתלמידי המכללות עלו במשקל במהלך שנתיים הראשונות שלהם בקולג '(Racette et al., 2005). בממוצע, סטודנטים מרוויחים כ- 6 פאונד במהלך ארבע שנות הלימודים הראשונות שלהם במערב התיכון (Hopper & Moninger, 2017).
סטודנטים במכללה נמצאים בסיכון לפתח גורמי סיכון שיכולים להוביל ל- CVD בהמשך החיים (Green et al., 2003; Sparling, 2007; Tran et al., 2017). עם זאת, מעט מחקרים בדקו האם ישנם הבדלים משמעותיים בגורמי סיכון ל- CVD בקרב סטודנטים המכללה המתגוררים באזורים גיאוגרפיים שונים בארצות הברית. התנהגויות באורח החיים שונות בין אנשים החיים בדרום מערב ובמערב, והתנהגויות אלו עשויות להשפיע על בריאות הלב וכלי הדם. לפיכך, מטרת מחקר זה הייתה להעריך האם ישנם הבדלים משמעותיים בגורמי סיכון קרדיווסקולרי, כמו גם בידע ותפיסה ביחס לסיכונים אלה, בקרב סטודנטים במכללה המתגוררים באזורים מערב-מערב ודרום-מערב ארצות הברית.
שיטה
המחקר הנוכחי הוא ניתוח נתונים מורחב ממחקר שפורסם (Tran et al., 2017) עם איסוף נתונים נוסף מאוניברסיטה אחרת באזור אחר בארצות הברית. זהו ניתוח תיאורי של גורמי סיכון ל- CVD בקרב סטודנטים בני 19–36 שנים משתי אוניברסיטאות גדולות, האחת בנברסקה במערב התיכון ואחרת בנבדה בדרום מערב. מועדי הביקורת המוסדיים בשני המוסדות אישרו את המחקר.
מדגם
קריטריוני ההכללה למחקר הנוכחי היו הרשמה לאחד משני אתרי האוניברסיטה וגילאים 19-36. קריטריוני ההדרה היו אבחנה עם CVD כמו אוטם שריר הלב, שבץ מוחי או מחלת לב כלילית (CHD). סטודנטים גויסו באמצעות פליירים שהוצבו ברחבי הקמפוס, הכרזות ברשתות החברתיות ותאי גיוס שהוקמו בשתי האוניברסיטאות, שם קיבלו סטודנטים מידע על המחקר, השלימו הסכמה מדעת וביצעו מדידות ביומטריות שלהם. הניתוח הסופי כלל סך של 169 סטודנטים מאוניברסיטת Midwestern ו- 155 סטודנטים מאוניברסיטת דרום-מערב.
אמצעים
איסוף הנתונים ארך בממוצע יומיים לכל משתתף. ביום הגיוס קיבלנו הסכמה מדעת, המשתתפים מילאו את שאלוני המחקר ואספנו לפחות חלק מהמדדים הביולוגיים. אם המשתתפים לא היו בצום, קבענו פגישה עבורם לחזור לנקודת דם בצום. נקלט גם משיכת דם אקראית. כל איסוף הנתונים התרחש במרכז הבריאות באוניברסיטה.
המשתתפים מילאו שלושה שאלונים: (1) שאלון סוציו-דמוגרפי שאוסף נתונים על גיל, מין, מצב משפחתי, רמת השכלה, מצב ביטוח, גזע / אתניות, מצב עישון, תרופות והיסטוריה משפחתית של מחלות לב יחד עם מזון קצר בן 3 פריטים שאלון חוזר, (2) שאלון עובדות מחלות לב (HDFQ), המעריך את הידע של הנשאלים על סיכונים קרדיווסקולריים, ולבסוף,
(3) שאלון אמונות הבריאות הקשורות למחלות לב וכלי דם (HBCVD), המעריך את תפיסת המשיב לגבי הסיכונים הקרדיווסקולריים שלו. שאלון זיכרון המזון אסף מידע על צריכת בשר אדום של התלמידים, צריכת משקאות ממותקים ומספר הפעמים הממוצע שאכלו בשבוע. HDFQ ו- HBCVD שניהם מדידות דיווח עצמי. HDFQ (16 פריטים) מעריך את הידע בנוגע לסיכון ל- CVD וה- HBVCD (10 פריטים) מעריך את התפיסה של סיכון ל- CVD בסולם Likert. החוקרים אישרו בעבר את שאלון HDFQ באמינות מספקת (נוסחת Kuder – Richardson 20 [KR-20] ¼0.73; Wagner, Lacey, Chyun, & Abbott, 2005; Winham & Jones, 2011). חוקרים אישרו בעבר את שאלון HBCVD עם תת-סולם של רגישות של Cronbach הוא ¼. 93 וחומרת המדרגה קנה את המידה של Cronbach של ¼.71 (ראה Tovar et al., 2010). לשתי ההערכות הללו יש תוכן טוב ותוקף פנים באוכלוסייה שנחקרה (Tran, Zimmerman, & Kupzyk, 2016).
מדידות ביולוגיות ואנתרופומטריות כללו לחץ דם סיסטולי (SBP), לחץ דם דיאסטולי (DBP), לוח שומנים ורמת גלוקוז. הליך שאיבת הדם וניתוחו לדגימה במערב התיכון מפורטים ב- Tran et al. (2017). השתמשנו בהליך דומה למדגם הדרום-מערבי למעט שהתלמידים נדרשו לצום לפחות 8 שעות לפני שאיבת הדם. לקחנו שתי מדידות BP עם שארית של לפחות 5 דקות ביניהן והשתמשנו בממוצע של שתי המדידות עבור SBP ו- DBP. השתמשנו בסולם דיגיטלי (סטדיומטר) למדידת גובה ומשקל לחישוב מדד מסת גוף (BMI).
על סמך הנתונים שנאספו, חישבנו את ציון הסיכון ל- CVD ל- Framingham למשך 30 שנה לכל משתתף, אשר מעריך את הסיכון של האדם לפתח CVD במהלך 30 השנים הבאות כאחוז שנע בין 0 ל- 100 (Schnabel et al., 2009).
ניתוח סטטיסטי
השתמשנו בחבילה הסטטיסטית של יבמ למדעי החברה (SPSS), גרסה 25, לצורך הזנת נתונים וניתוחם. הניתוק למובהקות סטטיסטית נקבע על p <.05 עבור קשרים מתואמים בין המשתנים. השלמנו מבחן נורמליות על משתנים רציפים והשתמשנו בבדיקות לא פרמטריות כאשר המשתנים סטו מההפצה הרגילה. לסיכום מאפייני המדגם ומדידות אובייקטיביות השתמשנו בסטטיסטיקה תיאורית למשתנים רציפים והפצות תדרים עבור משתנים קטגוריים. ניתחנו את הקשרים בין הידע והתפיסה של גורמי סיכון לב וכלי דם לבין הערכת הסיכון ל- CVD למשך 30 שנה באמצעות מתאם של ספירמן ובדיקת מאן-וויטני U. השתמשנו באחרון כדי לקבוע את ההבדלים במשתנים מרובים בין סטודנטים בשתי האוניברסיטאות, כולל גיל, מין,
תוצאות
המדגם הסופי למחקר זה כלל 293 סטודנטים במכללה. טבלה 1 מסכמת את הנתונים הסוציו-דמוגרפיים לפי אזור. הגיל הממוצע של התלמידים המשתתפים היה 24.37 + 4.32 שנים, כאשר הרוב (62.5%) בגילאי 19-24. לא נמצא הבדל משמעותי בגיל הממוצע בין שתי האוניברסיטאות. עם זאת, היה הבדל משמעותי במין. כמעט מחצית מכלל המדגם היה גברים (47.8%), אולם שיעור הסטודנטים שהיו גברים היה גבוה משמעותית באוניברסיטת Midwestern לעומת בית הספר הדרום-מערבי (54.2% לעומת 40.6%). המדגם היה בעיקר לבן (51%), במיוחד באוניברסיטת Midwestern (63% White לעומת 37.7% באוניברסיטה הדרום-מערבית). יותר משלוש רביעי (79.9%) מכלל המדגם היה יחיד. לרוב המכריע של התלמידים היה כיסוי ביטוחי (92.
בין גורמי הסיכון ל- CVD שניתחנו מצאנו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין אזורים בהיסטוריה המשפחתית של מחלות לב (p <.048), SBP (p <.001), DBP (p <.001), כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה. דרגה (LDL-C; p <.002),
טבלה 1. מאפיינים דמוגרפיים של סטודנטים משתתפים באוניברסיטה לפי אזורים.
דרום מערב המערבי
מאפיין (n ¼ 155), n (%) (n ¼ 138), n (%) Wald w 2
גיל (שנים) 19–34 25–30 31–36 99 (63.9) 38 (24.5) 18 (11.6 ) 84 (62.5) 35 (25.4) 19 (13.8) LR ¼ .394 p ¼ .821
מגדר, זכר 84 (54.2) 57 (40.6) LR ¼ 4.65 p ¼ .023
גזע / אתניות מוצא לבן היספני / לטינו שחור או אפריקני אמריקני ילידי אמריקה אסיה / אי פסיפיק אחר 97 (63.0) 12 (7.8) 12 (7.8) 2 (1.3) 21 (13.6) 5 (3.2) 52 (37.6) 15 (10.9) 10 (7.2) 0 43 (31.2) 3 (2.2) LR ¼ 21.20 p <.001
דרג חינוכי LR ¼ 7.73
בית ספר תיכון חלק מהמכללות לתואר שני לתואר שני 12 (7.7) 70 (45.2) 36 (23.2) 31 (20.0) 6 (3.9) 0 17 (12.3) 72 (52.2) 32 (23.2) 15 (10.9) 1 (0.7) 1 (0.7) p ¼ .052
מצב משפחתי LR ¼ 1.86
מגורים נשואים יחידים עם גרושה / אלמנה 129 (83.2) 13 (8.4) 12 (7.7) 1 (0.6) 105 (76.1) 18 (13.0) 12 (18.7) 3 (2.2) p ¼ .395
כיסוי ביטוחי, כן מצב עישון מעולם לא עישן מעשן בעבר אך לא כרגע עשן כרגע 143 (92.9) 126 (81.3) 18 (11.6) 11 (7.1) 127 (92.0) 103 (75.2) 25 (18.2) 8 (5.8) LR ¼ .005 p ¼ .942 LR ¼ .059 p ¼ .808
הערה. N ¼ 293. רגרסיה לוגיסטית שימשה להשוואה בין
קבוצות אזוריות לכל משתנה. LR ¼ רגרסיה לוגיסטית; ns ¼ לא משמעותי;
אז ¼ משמעותי אחר.
לא כל המשתתפים דיווחו על מירוץ, ומעטים דיווחו על מירוצים מרובים. הילידים
אמריקאים שולבו עם "אחר" למבחן.
רמת כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL-C; p <.005), רמת הטריגליצרידים (p <.038), היפרליפידמיה (p <.000), סוכרת (p <.000) והסיכון ל- CVD למשך 30 שנה. (p <.009). באופן ספציפי, הסטודנטים במערב התיכון היו בעלי דרגות ממוצעות גבוהות יותר בהיסטוריה המשפחתית של מחלות לב, HDL-C ורמות הטריגליצרידים ו- SBP, בעוד שלסטודנטים בדרום-מערב דרגה ממוצעת גבוהה יותר ב- DBP, LDL-C, היפרליפידמיה, שכיחות סוכרת של HDFQ, והערכת הסיכון ל- CVD במשך 30 שנה. מצאנו גם הבדל משמעותי בציון HDFQ (p <.038) בין הקבוצות.
מחקר ביולוגי לסיעוד 21 (5)
טבלה 2. משתנים קליניים ואנתרופומטריים לסטודנטים באוניברסיטה בשני האזורים.
משתנה בדרום מערב דרום-מערב (n ¼155), n (%) (n ¼138), n (%)
משקל תחתון BMI (<18.4 ק"ג / מ"ר) 3 (1.9) 3 (2.2) משקל תקין (18.5–24.9 ק"ג / מ"ר) 83 (53.5) 59 (42.8) עודף משקל (25.0–29.9 ק"ג / מ"ר) 44 (28.4) 51 ( 37.0) השמנת יתר (30 ק"ג / מ"ר) 25 (16.1) 25 (18.1)
היפרליפידמיה *** 4 (2.6) 5 (3.6) סוכרת *** 6 (3.9) 3 (2.2)
הערה. N ¼293. מדד המוני BMI ¼. *** p <.001.
בדרום-מערב דרגה ממוצעת גבוהה יותר של רמת LDL-C (z ¼-3.103; 162.23 לעומת 131.56) ודרגה נמוכה יותר של רמת HDL-C (z¼-2.802; 132.31 לעומת 160.08), כלומר למדגם המערבי התיכון היה משמעותי פרופיל שומנים טוב יותר בהשוואה לדגימה הדרומית-מערבית. השתמשנו ברמות של LDL-C, כולסטרול כולל וטריגליצרידים כדי לקבוע לאילו תלמידים היו היפרליפידמיה ורמות גלוקוז כדי לחשב איזה מהם סובל מסוכרת. חישבנו את שיעור הסטודנטים עם היפרליפידמיה (n¼9) או סוכרת (n¼9) בכל אזור ומצאנו שלסטודנטים באוניברסיטה הדרום-מערבית הייתה שכיחות גבוהה יותר של שניהם היפרליפידמיה (z ¼-16.515;
222.57 לעומת 79.72) וסוכרת (z ¼-16.337; 221.57 לעומת 80.61) בהשוואה לתלמידים במערב המערב. לא מצאנו הבדלים מובהקים בין אזורים ביחס לכולסטרול כולל, מצב עישון או BMI. טבלה 2 מסכמת את המדדים הביולוגיים והאנתרופומטריים עבור תלמידים בשני האזורים, ובמיוחד את הממצאים בנושא היפרליפידמיה, סוכרת ו- BMI. כניתוח גישוש, ביצענו את מבחן מאן-ויטני U על מצב העישון וגילינו כי שכיחותם של המעשנים הנוכחיים הייתה גבוהה משמעותית בדרום-מערב לעומת המדגם במזרח התיכון.
סטודנטים מאוניברסיטת דרום-מערב דרום קיבלו דרגה ממוצעת גבוהה יותר בציון סיכון ל- CVD למשך 30 שנה בהשוואה לאלה באוניברסיטת Midwestern (z ¼-2.630, 156.87 לעומת 131.36, בהתאמה), כלומר, סטודנטים ממערב דרום היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח CVD בשלושים השנים הבאות. יתרה מזאת, מצאנו שלנקבות היה סיכון נמוך משמעותית לפתח CVD בשלושים השנים הבאות בהשוואה לעמיתיהם הגברים משני האזורים (2.0 לעומת 2.52 גורמי סיכון בהתאמה, p <.05). אף על פי שלא היו הבדלים מגדריים משמעותיים ב- HDFQ, מצאנו כי לסטודנטים באוניברסיטת דרום-ווסטרן היה ידע רב יותר על סיכון ל- CVD מאשר אלה בבית הספר Midwestern (z¼-2.072, 157.551 לעומת 137.60).
דפוסי צריכת המזון היו דומים בין שתי הקבוצות האזוריות ולא מצאנו הבדלים משמעותיים. מרבית התלמידים (53.1%) בכללותם דיווחו על ארוחות מחוץ לבית לפחות 2-3 פעמים בשבוע, 42.3% דיווחו על צריכת משקאות ממותקים לפחות פעם אחת בשבוע, ו -26.6% דיווחו מדי פעם על שתיית משקה ממותק. צריכת הבשר האדום הייתה דומה בין התלמידים בשני האזורים, כאשר 36.1% מכלל הדיווחים צרכו בשר אדום פעמיים עד שלוש בשבוע. בקבוצה התיכונה, 12.3% דיווחו על צריכת בשר אדום מדי יום, כאשר הגברים בקבוצה זו צרכו יותר בשר אדום באופן משמעותי בהשוואה לנקבות (Z¼-2.767, 86.54 לעומת 67.90 בהתאמה). בקרב הסטודנטים בדרום-מערב לא היו הבדלים מגדריים משמעותיים בצריכת בשר אדום.
מצאנו הבדלים מובהקים סטטיסטית ב- BP בין סטודנטים בשני האזורים (p <.018). טבלה 3 מקטלגת סטודנטים מכל אזור לפי BP בהתאם להנחיות BP שפורסמו לאחרונה (Whelton et al., 2018). התלמידים במערב-מערב היו בדרגה ממוצעת גבוהה יותר של SBP בהשוואה לתלמידים בדרום-מערב (Z¼-3.828, 164.87 לעומת 126.92, בהתאמה). בינתיים, סטודנטים בדרום-מערב קיבלו דרגה ממוצעת גבוהה יותר עבור DBP (z¼-3.973, 167.83 לעומת 128.46). מתוך המדגם בכללותו, 43% סבלו מיתר לחץ דם BP או שלב 1 או 2 בהתאם להנחיות החדשות. התלמידים במערב-מערב היו בדרגה ממוצעת גבוהה יותר של BP גבוה יותר מאשר הסטודנטים בדרום-מערב (SBP> 120 מ"מ כספ"ג ו- DBP <80 mmHg, 25.2% לעומת 13.8%, בהתאמה, z¼-2.37, 157.29 לעומת 135.45). מצאנו כי הפרופורציות של תלמידים עם BP רגיל ומוגבר כמו יתר לחץ דם בשלב 2 היו שונים באופן משמעותי בין שני האזורים (p¼ .009, p¼.015 ו- p¼.007, בהתאמה). חלק גדול יותר של סטודנטים מאוניברסיטת Midwestern סבל גם מיתר לחץ דם שלב 2 בהשוואה ללימודי בית הספר הדרום-מערבי (SBP. 140 מ"מ HG או DBP .90 מ"מ Hg; 12.3% לעומת 3.6%, בהתאמה). עם זאת, יותר סטודנטים מאוניברסיטת דרום-מערב מאשר מאוניברסיטת Midwestern סבלו מיתר לחץ דם בשלב 1 (SBP 130–139 מ"מ הס"ג או DBP 80–89 מ"מ הס"ג; 25.4% לעומת 20.6% בהתאמה). לזכרים היו רמות גבוהות יותר של SBP גבוה (p <.000) בהשוואה לנקבות בשני האזורים. בדרום מערב הגברים היו גם רמות גבוהות יותר של DBP (p <.000) בהשוואה לנקבות; עם זאת, לא נמצא הבדל משמעותי לפי מין עבור DBP במערב התיכון.
דיון
במדגם הנוכחי, סטודנטים גברים במכללה היו בסך הכל גורמי סיכון ל- CVD בהשוואה לנקבות, כולל רמות BP גבוהות וציון גבוה יותר על הסיכון ל- CVD למשך 30 שנה. ממצא זה תואם את המחקרים הקודמים בקרב סטודנטים במכללה (Green et al., 2003; Luo et al., 2015; Spencer, 2002). סיכוני ה- CVD נוטים לעלות מאוחר יותר אצל נקבות מאשר אצל גברים בגלל הפרופילים ההורמונליים שלהם (Dib, Alameddine, Geitany, & Afiouni, 2008).
לגבי גורם הסיכון לעישון, לא מצאנו שום הבדל משמעותי בשכיחותם של מעשנים נוכחיים בין שתי הקבוצות האזוריות, אם כי גילינו שגברים עישנו יותר מאשר נקבות באזור דרום-מערב. ממצאים אלה אינם עולים בקנה אחד עם המחקרים הקודמים (Pearson, LaCroix, Mead, & Liang, 1990; Tran et al., 2017) ועם הערכת ה- CDC (2015) כי שכיחות העישון היא הגבוהה ביותר במערב מערב ארצות הברית. ה- CDC העריך, עם זאת, כי שיעורי העישון בנבאדה שווים או גבוהים יותר משיעור השכיחות הלאומי, וחשוב מכך, כי אמריקאים אסייתים,
לוח 3. משתנים הקשורים ללחץ דם לסטודנטים באוניברסיטה התיכונית והדרומית-מערבית. גברים
מערביים בדרום מערב מערב
, נקבות, סך הכל, זכרים, נקבות,
סיווג לחץ דם n (%) n (%) n (%) n (%) n (%) סה"כ, n (%)
BP רגיל (SBP <120 mmHg ו- DBP <80 mmHg) ** 20 (12.9) 45 ( 29.0) 65 (41.9) 20 (14.5) 58 (42.0) 78 (57.2)
BP מוגבה (SBP 120–129 mmHg ו- DBP <80 mmHg) * 22 (14.2) 17 (11.0) 39 (25.2) 13 (9.4) 6 (4.3) 19 (13.8)
HTN שלב 1 (SBP 130–139 mmHg או DBP 80–89 mmHg) 26 (16.8) 6 (3.9) 32 (20.6) 19 (13.8) 16 (11.6) 35 (25.4)
HTN שלב 2 (SBP. 140 mmHg או DBP. 90 mmHg) ** 16 (10.3) 3 (2.0) 19 (12.3) 4 (2.9) 1 (0.7) 5 (3.6)
הערה. N ¼ 293. הקטגוריות מבוססות על ההנחיות שפורסמו לאחרונה (Whelton et al., 2018). BP ¼ לחץ דם; DBP ¼ לחץ דם דיאסטולי;
HTN ¼ יתר לחץ דם; SBP ¼ לחץ דם סיסטולי.
הבדל משמעותי בין אזורים עם * p <.05. ** p <.01.
אמריקנים היספניים ואמריקאים אפרו מעשנים יותר ממקביליהם הלבנים בנבאדה. המדגם שלנו של סטודנטים בדרום-מערב קולג 'היה מגוון יותר מבחינה אתנית מאשר המדגם שלנו ממערב התיכון. גיוון זה יחד עם העובדה כי במדגם הדרום-מערבי שלנו היו יותר גברים באופן יחסי מאשר המדגם המערבי-מערבי שלנו יכולים להיות גורמים תורמים מדוע לא ראינו שכיחות גבוהה יותר של מעשנים במערב התיכון.
למרות שההבדל לא היה מובהק סטטיסטית, מצאנו כי לסטודנטים באוניברסיטה הדרום-מערבית היה שיעור גבוה יותר של השמנת יתר מאלה במערב התיכון, ממצא שמנוגד ל- CDC (2016) מעריך כי במערב התיכון שכיחות גבוהה יותר של השמנת יתר (CDC, 2016). מצאנו כי סטודנטים גברים בסך הכל היו בעלי BMI ממוצע גבוה יותר בהשוואה לעמיתיהם הנשים, אם כי הבדל זה גם לא היה מובהק סטטיסטית. במחקר קודם שנערך בחמש אוניברסיטאות, החוקרים גילו כי 50% מהסטודנטים הגברים ויותר מ 25% מהסטודנטים היו בעלי עודף משקל או השמנת יתר (Morrell, Lofgren, Burke, & Reilly, 2012).
למרות הממצאים שלנו כי שליש מהתלמידים במדגם הכולל שלנו היו יתר לחץ דם (שלב 1 או שלב 2), פחות משני% נטלו תרופות נגד יתר לחץ דם על מנת לשלוט ב BP הגבוה שלהם. ג'אנג ומורן (2017) מצאו קשרים חזקים בין BP גבוה לבין השמנת יתר בקרב כל קבוצות הגיל; בפרט, הם מצאו כי צעירים הסובלים מ- BP גבוה הם בסבירות גבוהה יותר מפי שניים מהשמנת יתר בהשוואה לאנשים בכל קבוצות הגיל האחרות עם BP גבוה.
הרגלים תזונתיים משפיעים על פרופילי השומנים, במיוחד LDL-C ו- HDL-C. סטודנטים מאוניברסיטת דרום-מערב היו רמות גבוהות יותר של LDL-C ורמות נמוכות יותר של HDL-C. רמות גבוהות יותר של LDL-C קשורות לתוצאות בריאותיות גרועות יותר של לב וכלי דם, כולל סיכון מוגבר להתפתחות CVD (Ray et al., 2014). מספר מחקרים מצאו כי צריכת בשר אדום קשורה לחיוב עם BP גבוה, סיכון ל- CVD ועלייה בשיעור התמותה (Micha, Wallace, & Mozaffarian, 2010; Miura et al., 2004; Pan et al., 2012; Pearson et al. ., 1990). במחקר הנוכחי, סטודנטים בשני האזורים דיווחו על רמות דומות של צריכה של בשר אדום; עם זאת, זכרים ממערב התיכון היו בעלי סיכוי גבוה יותר לצרוך בשר אדום בהשוואה לנקבות ממערב התיכון. מצאנו כי סטודנטים בשתי האוניברסיטאות דיווחו על צריכה דומה של משקאות ממותקים ועל מספר האירועים השבועיים של אכילה. סטודנטים מכללות נוטים לסבול מהרגלי תזונה לקויים המשפיעים על גורמי הסיכון שלהם ל- CVD, במיוחד השמנת יתר. קמפוסים בקולג 'הם לרוב בסמוך למסעדות מזון מהיר ומסעדות זולות, מה שמגדיל את הסבירות כי סטודנטים יצרכו אוכל שומני ויהיו בעלי צריכת קלוריות גבוהה (אברהם, מרטינז, סאלס וסמית', 2018). במחקר אחד, החוקרים מצאו כי 70% מתלמידי סטודנטים מתקדמים ואחרים אכלו פחות מחמש המנות המומלצות של פירות וירקות ליום, ו 50% מהסטודנטים הזכרים והנשים כאחד אכלו מזון מטוגן ומזון מהיר לפחות 3 פעמים בשבוע ( Racette et al., 2005). אברהם, מרטינז, סאלאס, וסמית '(2018) מצאו שרוב אוכלוסיית הסטודנטים במערב התיכון הסכימו שמזון מהיר מגדיל את הסבירות להשמנה; עם זאת, אמונה זו לא גרמה להם לשנות את הרגלי האכילה שלהם.
על סמך הממצאים הנוכחיים וממצאי מחקרים קודמים, נראה כי גורמי סיכון ל- CVD נפוצים בקרב סטודנטים במכללה. בהתחשב בשכיחותה, מודעות התלמידים לגורמי סיכון ל- CVD נמוכה ממה שהיא אמורה להיות (Green et al., 2003; Sarpong et al., 2017; Tran & Zimmerman, 2015; Tran et al., 2017). סטודנטים במכללות לעתים קרובות מעריכים את הסיכון שלהם ל- CVD (Green et al., 2003; Sarpong et al., 2017; Tran & Zimmerman, 2015; Tran et al., 2017). גברים צעירים מצביעים על הטיה חיובית גבוהה יותר מאשר נשים צעירות (Green et al., 2003; McMahan, Cathorall, & Romero, 2007). קולינס, דנטיקו, שירר ומוסמן (2004) מצאו כי סטודנטים במכללה ברוב הקבוצות האתניות האמינו כי לבנים יש סיכוי גבוה יותר מאשר קבוצות אתניות אחרות לפתח מחלות לב; עם זאת, במציאות,
מרבית המבוגרים הצעירים אינם מבינים את הקשר בין התנהגויותיהם הבריאותיות הנוכחיות לבין הסיכון שלהם לפתח CVD (Green et al., 2003). בניתוח הנוכחי, לעומת זאת, מצאנו כי סטודנטים מהאוניברסיטה Southwestern היו גם בסיכון גבוה יותר לפתח CVD ב 30 שנים נתפס עצמם להיות בסיכון גבוה יותר בהשוואה לאלו בבית המערב התיכון באוניברסיטת
מגבלות
המחקר הנוכחי היו מספר מגבלות. ראשית, המחקר היה חתך רוחבי; לכן ההכללה מוגבלת. שנית, המדגם שלנו כלל מבוגרים צעירים משתי אוניברסיטאות בשני אזורים שונים במדינה. עם זאת, יתכן כי דגימות אלה אינן מייצגות את האוכלוסייה הכללית
במחקר ביולוגי צעיר לסיעוד 21 (5)
מבוגרים באזורים אלה. השוואה בין חתכים בין סטודנטים באוניברסיטאות מרובות בכל אחד מארבעת האזורים בארצות הברית, תהיה אידיאלית למחקר עתידי ותעצים את חוזק הממצאים.
סיכום
סטודנטים במכללה במדגם שלנו היו גורמי סיכון רבים הקשורים להתפתחות CVD. בדומה למחקרים אחרים שנערכו בקרב אוכלוסייה זו, גברים היו בסך הכל מספר גדול יותר של גורמי סיכון ל- CVD בהשוואה לנקבות, כמו BMI גבוה יותר, שכיחות העישון מוגברת ורמות BP גבוהות יותר. סטודנטים באוניברסיטה הדרום-מערבית היו בסיכון גבוה יותר משלושים שנה לפתח CVD מאשר אלה באוניברסיטת מיד-ווסטרן ותפסו במדויק את עצמם בסיכון גבוה יותר.
ממצאים ממחקר זה יכולים ליידע מחקרי מחקר עתידיים בקרב אוכלוסייה זו, שכן מבוגרים צעירים אינם מיוצגים בספרות המדעית. למרות שקמפוסים באוניברסיטאות הקימו תוכניות לניהול שימוש לרעה בסמים ושיפור התנהגויות מיניות, סיוע בהפחתת השמנת יתר, עלייה בפעילות גופנית וירידה בסיכוני CVD אחרים נותרו מעטים ורחוקים. למרות שה- CDC וקמפיינים שונים לבריאות הציבור עשו מאמצים לשיפור המודעות לגורמי הסיכון ל- CVD בקרב האוכלוסייה הכללית, ובאופן ספציפי בקרב תת-אוכלוסיות בסיכון גבוה כמו מיעוטים, ברור יותר שיש לעשות כדי לחנך צעירים בגיל הקולג '(Green et. אל., 2003). בבגרותם הצעירה אנשים מתחילים ליצור התנהגויות אורח חיים רגילות שישפיעו על בריאותם לאורך אורך חייהם.
הכרה
המחברים מבקשים להודות לאליסה נ 'קריטנדן, PhD, וטרוור ר' פולום, MA, על סיוע בעריכה בטיוטות הסופיות של מאמר זה.
תרומות המחבר,
קריסטן נ. הרלוסקי, תרמו לניתוח ופרשנויות, ניסחו את המאמר, עברו ביקורת ביקורתית על המאמר, נתנו אישור סופי והסכימו לתת דין וחשבון על כל תחומי העבודה המבטיחים שלמות ודיוק. Dieu-My T. Tran תרם לתפיסה, עיצוב, רכישה, ניתוח ופרשנות; תוקן ביקורתית את המאמר; נתן אישור סופי; והסכימו לתת דין וחשבון על כל תחומי העבודה המבטיחים שלמות ודיוק.
הצהרת אינטרסים סותרים
המחבר / ים הכריזו כי אין ניגודי אינטרסים פוטנציאליים ביחס למחקר, מחבר ו / או פרסום מאמר זה.
מימון
הכותבים לא קיבלו כל תמיכה כספית במחקר, מחבר ו / או פרסום מאמר זה.
הפניות
אברהם, ש ', מרטינז, מ', סאלאס, ג 'וסמית, ג'יי (2018). תפיסת הסטודנטים במכללה לגבי גורמי סיכון הקשורים לצריכת מזון מהיר והרגלי האכילה שלהם. כתב העת לתזונה ובריאות האדם, 2, 18-21.
עלי, ח"כ, בולארד, ק.מ., בקלס, GL, סטיבנס, מר. בארקר, ל., נאראיאן, ק.וו., ואימפאטורה, ג. (2011). הכנסות משק הבית וסיכוני מחלות לב וכלי דם בקרב ילדים ומבוגרים צעירים בארה"ב: ניתוחים מ- NHANES 1999–2008. טיפול בסוכרת, 34, 1998–2004.
בנישק, די.סי. (2013). מקורם של "החיים המוקדמים" של הפרעות בריאות הקשורות בהשמנת יתר: תגליות חדשות בנוגע להעברה בין-דורי של תכונות מתוכנתות בהתפתחות במשבר הבריאות הקרדיומטבולי העולמי. כתב העת האמריקני לאנתרופולוגיה פיזית, 152, 79-93.
מרכזים לבקרת מחלות ומניעה. (2015). סקירה כללית על מערכת מעקב אחר גורמי סיכון התנהגותיים, BRFSS, 2014. נשלחה מ https://www.cdc.gov/brfss/annual_data/annual_2014.html
מרכזים לבקרת מחלות ומניעה. (2016). שכיחות ההשמנה המדווחת בעצמה בקרב מבוגרים בארה"ב על ידי מדינה ושטח, BRFSS, 2015. נשלחה
מ
https://www.cdc.gov/obesity/data/
prevalence-maps.html
מרכזים לבקרת מחלות ומניעה, המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. (2019). תמותה ממחלות לב לפי מדינה. מקור:
מן
https://www.cdc.gov/nchs/pressroom/sosmap/
heart_disease_mortality / heart_disease.html
קולינס, KM, Dantico, M., שירר, NB, & Mossman, KL (2004). מודעות למחלות לב בקרב סטודנטים במכללה. כתב העת לבריאות הקהילה, 29, 405–420.
Dib, J., Alameddine, Y., Geitany, R., & Afiouni, F. (2008). ביצועי לוח III של חינוך כולסטרול לאומי במניעת אוטם שריר הלב אצל צעירים. כתבי הרפואה הסעודית, 28, 22.
פרייר, CD, חן, ט., & Li, X. (2012). שכיחות גורמי סיכון בלתי מבוקרים למחלות לב וכלי דם: ארצות הברית, 1999–2010 (NCHS נתונים קצרים מס '103). Hyattsville, MD: המרכז הלאומי
לסטטיסטיקה של בריאות .
מקור:
מן
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/
Pubmed / 23101933
Go, AS, Mozaffarian, ד, רוג'ר, VL, בנימין, EJ, ברי, JD, בורדן, WB, ... פוקס, CS (2013). סטטיסטיקת מחלות לב ושבץ - עדכון לשנת 2013. זרימת הדם, 127, e245.
Green, JS, Grant, M., Hill, KL, Brizzolara, J., & Belmont, B. (2003). תפיסת סיכון למחלות לב בקרב גברים ונשים במכללה. Journal of American College Health, 51, 207–211.
הופר, ח"כ, ומונינגר, SL (2017). מעקב אחר שינוי במשקל, עמידות לאינסולין, לחץ וכושר אירובי במשך 4 שנות לימוד. Journal of American College Health, 65, 81–93.
Kavey, RW, Daniels, SR, Lauer, RM, Atkins, DL, Hayman, LL, and Taubert, K. (2003). הנחיות בנושא איגוד הלב האמריקני למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם טרשתיים החל מהילדות. Journal of Pediatrics, 142, 368–372.
Luo, J., Agley, J., Hendryx, M., Gassman, R., & Lohrmann, D. (2015). דפוסי סיכון בקרב בני נוער במכללה: זיהוי והשלכות על מניעה וטיפול. תרגול לקידום בריאות, 16, 132–141.
McMahan, S., Cathorall, M., and Romero, DR (2007). תפיסת וידע בסיכון למחלות לב וכלי דם: השוואה בין סטודנטים במכללה היספנית ולבנה במוסד המשרת היספני. Journal of Hispanic Higher Education, 6, 5–18.
Micha, R., Wallace, SK, and Mozaffarian, D. (2010). צריכת בשר אדומה ומעובדת וסיכון למחלות לב כליליות, שבץ מוחי וסוכרת: סקירה שיטתית ומטה אנליזה. תפוצה, 121, 2271–2283.
מיורה, ק., גרינלנד, פ., סטמלר, ג'., ליו, ק., דיוויגלוס, מ"ל ונקאגאווה, ה. (2004). הקשר בין צריכת ירקות, פירות ובשר לשינוי לחץ דם בן 7 שנים בקרב גברים בגיל העמידה: מחקר חשמלי מערבי בשיקגו. כתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה, 159, 572–580.
מורל, JS, Lofgren, IE, Burke, JD, and Reilly, RA (2012). תסמונת מטבולית, השמנת יתר וגורמי סיכון קשורים בקרב גברים ונשים במכללה. Journal of American College Health, 60, 82-89.
המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות. (2017). Health, ארצות הברית, 2016: עם תרשים תרשימים על מגמות ארוכות טווח בתחום הבריאות. Hyattsville, MD:
מחבר.
נשלח
מ
https://www.cdc.gov/nchs/hus/index.
htm
Pan, A., Sun, Q., Bernstein, AM, Schulze, MB, Manson, JE, Stampfer, MJ, ... Hu, FB (2012). צריכת בשר אדום ותמותה: תוצאות משני מחקרי קוהורט פרוספקטיבים. ארכיונים לרפואה פנימית, 172, 555–563.
פטרסון, פ.ד., מור, CG, Probst, JC, ו- Shinogle, JA (2004). השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית באמריקה הכפרית. כתב העת לבריאות כפרית, 20, 151–159.
פירסון, TA, LaCroix, AZ, Mead, LA, & Liang, KY (1990). התחזית למחלות לב כליליות ויתר לחץ דם בקרב מבוגרים צעירים: משוואות הסיכון המרובות של ג'ונס הופקינס. כתב העת האמריקני לרפואה מונעת, 6, 23–28.
Racette, SB, Deusinger, SS, Strube, MJ, Highstein, GR, & Deusinger, RH (2005). שינויים במשקל, פעילות גופנית ודפוסי תזונה במהלך שנות הלימודים האחרונים. Journal of American College Health, 53, 245–251.
Ray, KK, Kastelein, JJ, Matthijs Boekholdt, S., Nicholls, SJ, Khaw, K., Ballantyne, CM, ... Lu¨scher, TF (2014). ההנחיות ACC / AHA 2013 בנושא טיפול בכולסטרול בדם להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם טרשתיים אצל מבוגרים: הטובים הרע והלא בטוחים: השוואה עם הנחיות ESC / EAS לניהול דיסליפידמיה 2011 European Heart Journal, 35, 960 –968.
רוג'ר, VL, Go, AS, לויד-ג'ונס, DM, אדאמס, RJ, ברי, JD, Brown, TM, ... ועדת הסטטיסטיקה של איגוד הלב האמריקני וועדת המשנה לסטטיסטיקה של שבץ. (2011). נתונים סטטיסטיים על מחלות לב ושבץ - עדכון לשנת 2011: דו"ח של איגוד הלב האמריקני. תפוצה, 123, e18 – e209.
סאקס, FM, ליכטנשטיין, AH, Wu, JH, Appel, LJ, Creager, MA, Kris-Etherton, PM, ... Robinson, JG (2017). שומנים תזונתיים ומחלות לב וכלי דם: ייעוץ נשיאותי מאיגוד הלב האמריקני. תפוצה, 136, e23.
Sarpong, DF, קארי, IY, & Williams, M. (2017). הערכת הידע על מדדי סיכון קרדיווסקולריים קריטיים בקרב סטודנטים במכללה: האם יש חשיבות לשלב החינוך? כתב העת הבינלאומי למחקר סביבתי ובריאות הציבור, 14, 250.
שנבל, RB, Sullivan, LM, Levy, D., Pencina, MJ, Massaro, JM, D'Agostino, RB Sr, ... Tadros, TM (2009) . פיתוח ציון סיכון לפרפור פרוזדורים (מחקר Framingham Heart): מחקר קבוצתי מבוסס קהילה. הלנקט, 373, 739–745.
Sparling, PB (2007). השמנת יתר בקמפוס. מניעת מחלות כרוניות, 4, A72.
ספנסר, ל. (2002). תוצאות סקירת גורמי סיכון למחלות לב בקרב סטודנטים מסורתיים במכללה. Journal of American College Health, 50, 291–296.
טובר, א.ג., ריינס, ח"כ, קלארק, מ., ונגוין, ח. (2010). פיתוח ובדיקות פסיכומטריות של אמונות הבריאות הקשורות בסולם מחלות לב וכלי דם: ממצאים ראשוניים. כתב העת לסיעוד מתקדם, 66, 2772–2784.
טראן, DMT, צימרמן, LM, & Kupzyk, KA (2016). אימות הידע והתפיסה של שאלוני גורמי סיכון לב וכלי דם לסטודנטים במכללה. כתב העת למדידת סיעוד, 24, 202–214.
טראן, DT וצימרמן, LM (2015). גורמי סיכון קרדיווסקולריים בקרב צעירים: סקירת ספרות. כתב העת לאחיות לב וכלי דם, 30, 298–310.
טראן, DT, צימרמן, LM, Kupzyk, KA, Shurmur, SW, Pullen, CH, & Yates, BC (2017). גורמי סיכון קרדיווסקולריים בקרב סטודנטים במכללות: ידע, תפיסה והערכת סיכונים. Journal of American College Health, 65, 158–167.
Wagner, J., Lacey, K., Chyun, D., & Abbott, G. (2005). פיתוח שאלון למדידת ידע בסיכון למחלות לב בקרב אנשים עם סוכרת: שאלון עובדות על מחלות לב. חינוך וייעוץ מטופלים, 58, 82-87.
Winham, DM, and Jones, KM (2011). הכרת צעירים מבוגרים אפרו-אמריקאים על מחלות לב: סקר חתך-רוחבי. BMC בריאות הציבור, 11, 248.
וולטון, PK, קארי, RM, ארונוב, WS, קייסי, DE, קולינס, KJ, הימלפרב, CD, ... Jones, DW (2018). 2017 הנחיות ACC / AHA / AAPA / ABC / ACPM / AGS / APhA / ASH / ASPC / NMA / PCNA למניעה, גילוי, הערכה וניהול של לחץ דם גבוה אצל מבוגרים: דו"ח של המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה / אמריקאי כוח המשימה של איגוד הלב בנושא הנחיות תרגול קליני. כתב העת של המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה, 71, 2199–2269.
שו, ג ', מרפי, ס.ל., קוצ'נק, KD ואריאס, א' (2016). תמותה בארצות הברית, 2015. תמצית נתונים של NCHS, 1-8.
ג'אנג, י., ומורן, AE (2017). מגמות בשכיחות, מודעות, טיפול ובקרה של יתר לחץ דם בקרב מבוגרים צעירים בארצות הברית, 1999 עד 2014. יתר לחץ דם, 70, 736–742.
Biological Research for Nursing 2019, Vol. 21(5) 571-577
. The Author(s) 2019
Differences in Cardiovascular Risk
Article reuse guidelines: sagepub.com/journals-permissions
Factors in College Students: DOI:
10.1177/1099800419856109
journals.sagepub.com/home/brn
Midwest Versus Southwest
Kristen N. Herlosky, MA1 and Dieu-My T. Tran, PhD, RN, CNE2
Abstract Purpose: This study was designed to identify underlying cardiovascular risk factors among college students including lifestyle characteristics, health behaviors and knowledge, and perception of the risk factors. Method: College students (N ¼ 293), aged 19–36 years, enrolled at either a Midwestern or a Southwestern University in the United States, responded to three questionnaires: sociodemographic, knowledge of cardiovascular risk factors, and perception of cardiovascular risk factors. Anthropometric measures collected included blood pressure (BP), glucose, lipid panel, height, weight, and body mass index (BMI). Results: There were significant regional and gender differences in cardiovascular disease (CVD) risk among Southwestern and Midwestern college students. Students from the Southwest had a higher risk of developing CVD in 30 years compared to those in the Midwest; they also had a higher perceived risk. Males were more at risk of developing CVD than females but had a lower perceived risk than females. Dietary habits were similar between the two populations, and we found no significant differences in BMI. The two regions varied in BP levels, but the Midwestern students had significantly higher prevalence of elevated BP and Stage 2 hypertension. Conclusion: Our data suggest that college students are a high-risk population and tend to underestimate and misperceive their risk for developing CVD.
Keywords
cardiovascular risk factors, cardiovascular disease, college students, risk assessments
Cardiovascular disease (CVD) is the leading cause of death in the United States for both male and female adults, killing more than 600,000 each year (Sacks et al., 2017; Xu, Murphy, Kochanek, & Arias, 2016). Approximately half of American adults have at least one risk factor for CVD: high blood pressure (BP), smoking, or high cholesterol (Fryar, Chen, & Li, 2012). Despite the continuous research among adults on CVD risk factors, young adults, particularly college-age populations, are understudied (Go et al., 2013; Tran & Zimmerman, 2015). CVD risk factors often begin in adolescence and continue into adulthood if not modified, controlled, or treated (Luo, Agley, Hendryx, Gassman, & Lohrmann, 2015). These CVD risk factors commonly include tobacco use, alcohol abuse, high BP, sedentary lifestyle, high-fat diets, high levels of stress, obesity, high cholesterol, and Type 2 diabetes (Fryar et al., 2012; Go et al., 2013; Tran & Zimmerman, 2015). Unmodifiable factors, such as age, gender, and ethnicity, further impact CVD risk (Xu et al., 2016).
Awareness of CVD risk among college students is also understudied (Sarpong, Curry, & Williams, 2017), and few studies have explored how geographic location affects CVD risk among college students. In one study conducted at Arizona State University, researchers found that students had a low level of knowledge regarding heart disease and its risk factors transmitted infections (Collins, Dantico, Shearer, & Mossman, 2004). In the same study, authors also found that college students believed cancer kills more people than heart disease in females and that White college students are at increased risk for developing heart disease compared to students of other ethnicities, both of which are incorrect. In fact, African American and Hispanic college students are most at risk (Collins et al., 2004). Notably, college students in the United States have reported high rates of engaging in risky behaviors such as poor dietary habits, smoking, and physical inactivity (Luo et al., 2015; Xu et al., 2016). Further, one third of young adults do not understand how their current behaviors impact future risks of developing CVD (Roger et al., 2011), and most young adults grossly underestimate their CVD risk (Green, Grant, Hill, Brizzolara, & Belmont, 2003).
1 Department of Anthropology, University of Nevada, Las Vegas, NV, USA 2 School of Nursing, University of Nevada, Las Vegas, NV, USA
Corresponding Author:
Dieu-My T. Tran, PhD, RN, CNE, School of Nursing, University of Nevada, 4505 S. Maryland Parkway Box 453018, Las Vegas, NV 89154, USA.
compared with other health issues such as cancer and sexually Email:
dieu-my.tran@unlv.edu
Biological Research for Nursing 21(5)
Regional and environmental factors influence lifestyle habits, as do sociodemographic factors such as ethnicity, age, income, and education (Ali et al., 2011). Predictors of obesity and CVD are closely correlated with geographical location. Rural populations tend to have a higher prevalence of obesity and sedentarism compared to urban populations throughout the United States (Patterson, Moore, Probst, & Shinogle, 2004). The Centers for Disease Control and Prevention (CDC, 2015) reported that 30–35% of Midwesterners qualified as obese, as compared to those living in the West, which has an obesity prevalence of 25–30%. Nevada has the highest rates of heart disease mortality in all of the states in the West and Southwest (CDC, 2019). Additionally, the Midwest has the highest incidence of binge drinking and cigarette smoking (CDC, 2016). The rates of cigarette smoking vary among areas in the Western region, with a higher prevalence of cigarette smokers in Nevada and Oregon (CDC, 2016).
Lifestyle behaviors and dietary practices are often established in childhood and early adolescence (Kavey et al., 2003), meaning that behaviors developing during these stages have implications for an individual’s health-related behaviors throughout the life span. Almost three quarters of adults in the United States aged >20 years are overweight, and 37.9% are obese (National Center for Health Statistics, 2017). Additionally, the prevalence of obesity among adolescents in the United States aged 12–19 years has doubled, to 20.6%, over the past 20 years (National Center for Health Statistics, 2017). While epigenetic and genetic factors do affect the prevalence of obesity and the development of CVD in specific populations, risky lifestyle behaviors are currently the leading cause of developing obesity and CVD (Benyshek, 2013).
Unhealthy weight gain often occurs among college students during the transition from adolescence to adulthood (Racette, Deusinger, Strube, Highstein, & Deusinger, 2005). In a study conducted at the University of Missouri, researchers found that 70% of college students gained weight during their first 2 years in college (Racette et al., 2005). On average, college students gain approximately 6 pounds over the course of their first 4 years of college in the Midwest (Hopper & Moninger, 2017).
College students are at risk of developing risk factors that can lead to CVD later in life (Green et al., 2003; Sparling, 2007; Tran et al., 2017). Yet few studies have examined whether there are significant differences in specific CVD risk factors among college students living in different geographic regions of the United States. Lifestyle behaviors differ between individuals living in the Southwest and the West, and these behaviors might impact cardiovascular health. Therefore, the purpose of this study was to evaluate whether there are significant differences in cardiovascular risk factors, as well as in knowledge and perception regarding these risks, among college students living in the Midwestern and Southwestern regions of the United States.
Method
The present study is an extended data analysis from a published study (Tran et al., 2017) with additional data collection from another university in a different region of the United States. It is a descriptive analysis of CVD risk factors in students aged 19– 36 years from two large universities, one in Nebraska in the Midwest and another in Nevada in the Southwest. Institutional review boards at both institutions approved the study.
Sample
Inclusion criteria for the present study were enrollment at one of the two university sites and age of 19–36 years. Exclusion criteria were diagnosis with CVD such as myocardial infarction, stroke, or coronary heart disease (CHD). Students were recruited using flyers posted around campus, social media announcements, and recruitment booths set up at both universities, where students received information about the study, completed informed consent, and had their biometric measurements taken. The final analysis included a total of 169 college students from the Midwestern University and 155 college students from the Southwestern University.
Measures
Data collection took an average of 2 days for each participant. On the day of recruitment, we obtained informed consent, participants completed the study questionnaires, and we collected at least some of the biological measures. If participants had not been fasting, we made an appointment for them to return for a fasting blood draw. Random blood draw was also accepted. All data collection took place at the university health center.
Participants completed three questionnaires: (1) a sociodemographic questionnaire collecting data on age, gender, marital status, education level, insurance status, race/ethnicity, smoking status, medication, and family history of heart disease along with a brief 3-item Food-Recall Questionnaire, (2) the Heart Disease Fact Questionnaire (HDFQ), which assesses respondents’ knowledge of cardiovascular risks, and lastly,
(3) the Health Beliefs Related to Cardiovascular Disease (HBCVD) Questionnaire, which evaluates the respondent’s perception of his or her own cardiovascular risks. The food-recall questionnaire collected information about the students’ consumption of red meat, intake of sugary beverages, and average number of times they ate out per week. The HDFQ and HBCVD are both self-report measurements. The HDFQ (16 items) evaluates knowledge regarding CVD risk and the HBVCD (10 items) assesses perception of CVD risk on a Likert-type scale. Researchers previously validated the HDFQ Questionnaire with sufficient reliability (Kuder–Richardson formula 20 [KR-20] ¼0.73; Wagner, Lacey, Chyun, & Abbott, 2005; Winham & Jones, 2011). Researchers previously validated the HBCVD Questionnaire with a Susceptibility subscale Cronbach’s a ¼.93 and Severity subscale Cronbach’s a ¼.71 (see Tovar et al., 2010). Both of these assessments have good content and face validity in the studied population (Tran, Zimmerman, & Kupzyk, 2016).
Biological and anthropometric measurements included systolic blood pressure (SBP), diastolic blood pressure (DBP), lipid panel, and glucose level. The blood draw and analysis procedure for the Midwest sample are detailed in Tran et al. (2017). We used a similar procedure for the Southwest sample except the students were required to fast for at least 8 hr prior to the blood draw. We took two BP measurements with a rest of at least 5 min between them and used the average of the two measurements for SBP and DBP. We used a digital scale (stadiometer) to measure height and weight to calculate body mass index (BMI).
Based on the data collected, we calculated the Framingham 30-year CVD risk score for each participant, which estimates an individual’s risk of developing CVD over the next 30 years as a percentage ranging from 0 to 100 (Schnabel et al., 2009).
Statistical Analysis
We used the IBM statistical package for social sciences (SPSS), version 25, for data entry and analysis. The cutoff for statistical significance was set at p < .05 for correlational relationships among the variables. We completed a test of normality on continuous variables and used nonparametric tests when the variables deviated from normal distribution. To summarize sample characteristics and objective measurements, we used descriptive statistics for continuous variables and frequency distributions for categorical variables. We analyzed the relationships among knowledge and perception of cardiovascular risk factors and the 30-year CVD risk assessment using Spearman’s correlations and the Mann–Whitney U test. We used the latter to determine the differences in multiple variables between students at the two universities, included age, gender, education levels, marital status, insurance coverage, history of heart disease, smoking status, BP levels (SBP and DBP), lipid profile, glucose level, BMI, scores on the knowledge and perception of cardiovascular risk factors questionnaires, and the Framingham 30-year CVD risk assessment.
Results
The final sample for this study included 293 college students. Table 1 summarizes the sociodemographic data by region. The mean age of participating students was 24.37 + 4.32 years, with the majority (62.5%) aged between 19 and 24 years. There was no significant difference in mean age between the two universities. There was, however, a significant difference in gender. Nearly half of the total sample was male (47.8%), but the proportion of students who were male was significantly higher at the Midwestern University compared to the Southwestern school (54.2% vs. 40.6%). The sample was predominantly White (51%), especially at the Midwestern University (63% White vs. 37.7% at the Southwestern University). More than three fourth (79.9%) of the total sample was single. An overwhelming majority of the students had insurance coverage (92.5% of the total sample).
Among the CVD risk factors we analyzed, we found statistically significant differences between regions in the family history of heart disease (p <.048), SBP (p <.001),DBP (p <.001), low-density lipoprotein cholesterol level (LDL-C; p < .002),
Table 1. Demographic Characteristics of Participating University Students by Region.
Midwest Southwest
Characteristic (n ¼ 155), n (%) (n ¼ 138), n (%) Wald w 2
Age (years) 19–34 25–30 31–36 99 (63.9) 38 (24.5) 18 (11.6) 84 (62.5) 35 (25.4) 19 (13.8) LR ¼ .394 p ¼ .821
Gender, male 84 (54.2) 57 (40.6) LR ¼ 4.65 p ¼ .023
Race/ethnicitya White Hispanic/Latino Black or African American Native American Asian/Pacific Islander Other 97 (63.0) 12 (7.8) 12 (7.8) 2 (1.3) 21 (13.6) 5 (3.2) 52 (37.6) 15 (10.9) 10 (7.2) 0 43 (31.2) 3 (2.2) LR ¼ 21.20 p < .001
Educational level LR ¼ 7.73
High school Some college Bachelor’s Master’s Doctoral Professional 12 (7.7) 70 (45.2) 36 (23.2) 31 (20.0) 6 (3.9) 0 17 (12.3) 72 (52.2) 32 (23.2) 15 (10.9) 1 (0.7) 1 (0.7) p ¼ .052
Marital status LR ¼ 1.86
Single Married Living with SO Divorced/widowed 129 (83.2) 13 (8.4) 12 (7.7) 1 (0.6) 105 (76.1) 18 (13.0) 12 (18.7) 3 (2.2) p ¼ .395
Insurance coverage, yes Smoking status Never smoked Smoked in the past but not currently Smoke currently 143 (92.9) 126 (81.3) 18 (11.6) 11 (7.1) 127 (92.0) 103 (75.2) 25 (18.2) 8 (5.8) LR ¼ .005 p ¼ .942 LR ¼ .059 p ¼ .808
Note. N ¼ 293. Logistic regression was used for the comparison between
regional groups for each variable. LR ¼logistic regression; n.s. ¼nonsignificant;
SO ¼ significant other.
aNot all participants reported race, and a few reported multiple races. Native
American was combined with “Other” for the test.
high-density lipoprotein cholesterol level (HDL-C; p < .005), level of triglycerides (p < .038), hyperlipidemia (p <.000), diabetes (p <.000), and the 30-year CVD risk (p < .009). Specifically, the Midwest students had a higher mean rank on family history of heart disease, HDL-C and triglycerides levels, and SBP, while the Southwest students had a higher mean rank on DBP, LDL-C level, hyperlipidemia, diabetes prevalence of the HDFQ, and the 30-year CVD risk assessment. We also found a significant difference in the HDFQ score (p < .038) between groups.
Biological Research for Nursing 21(5)
Table 2. Clinical and Anthropometric Variables for University Students in the Two Regions.
Midwest Southwest Variable (n ¼155), n (%) (n ¼138), n (%)
BMI Underweight (<18.4 kg/m2) 3 (1.9) 3 (2.2) Normal weight (18.5–24.9 kg/m2) 83 (53.5) 59 (42.8) Overweight (25.0–29.9 kg/m2) 44 (28.4) 51 (37.0) Obesity (. 30 kg/m2) 25 (16.1) 25 (18.1)
Hyperlipidemia*** 4 (2.6) 5 (3.6) Diabetes*** 6 (3.9) 3 (2.2)
Note. N ¼293. BMI ¼body mass index. ***p < .001.
The Southwest had a higher mean rank of LDL-C level (z ¼-3.103; 162.23 vs. 131.56) and lower rank of HDL-C level (z¼-2.802; 132.31 vs. 160.08), meaning that the Midwest sample had a significantly better lipid profile compared to the Southwest sample. We used levels of LDL-C, total cholesterol, and triglycerides to determine which students had hyperlipidemia and glucose levels to calculate which had diabetes. We calculated the proportion of students with either hyperlipidemia (n¼9) or diabetes (n¼9) in each region and found that the students at the Southwestern University had a significantly higher prevalence of both hyperlipidemia (z ¼-16.515;
222.57 vs. 79.72) and diabetes (z ¼-16.337; 221.57 vs. 80.61) compared to the Midwestern students. We found no significant differences between regions for total cholesterol, smoking status, or BMI. Table 2 summarizes the biological and anthropometric measures for students in the two regions, specifically the findings on hyperlipidemia, diabetes, and BMI. As an exploratory analysis, we performed the Mann–Whitney U test on smoking status and found that the incidence of current smokers was significantly higher in the Southwestern versus the Midwestern sample.
Students at the Southwestern University had a higher mean rank on 30-year CVD risk score compared to those at the Midwestern University (z ¼-2.630, 156.87 vs. 131.36, respectively), meaning that students from the Southwest were more likely to develop CVD in the next 30 years. Furthermore, we found that females had a significantly lower risk of developing CVD in the next 30 years compared to their male counterparts from both regions (2.0 vs. 2.52 risk factors, respectively, p< .05). Although there were no significant gender differences on the HDFQ, we found that students at the Southwestern University had significantly more knowledge on CVD risk than those at the Midwestern school (z¼-2.072, 157.551 vs. 137.60).
Food consumption patterns were similar between the two regional groups, and we found no significant differences. The majority of students (53.1%) as a whole reported eating meals outside the home at least 2–3 times per week, 42.3% reported consuming a sugary beverage at least 1 time per week, and 26.6% reported occasionally drinking a sugary beverage. The consumption of red meat was similar between students in the two regions, with 36.1% overall reporting consuming red meat 2 to 3 times per week. In the Midwestern group, 12.3% reported consuming red meat daily, with males in that group consuming significantly more red meat than females (z¼-2.767, 86.54 vs. 67.90, respectively). Among the Southwestern students, there were no significant gender differences in consumption of red meat.
We found statistically significant differences in BP between students in the two regions (p< .018). Table 3 categorizes students from each region by BP based on the newly published BP guidelines (Whelton et al., 2018). The Midwestern students had a higher mean rank for SBP compared to the Southwestern students (z¼-3.828, 164.87 vs. 126.92, respectively). Meanwhile, students in the Southwest had a higher mean rank for DBP (z¼-3.973, 167.83 vs. 128.46). Of the sample as a whole, 43% had elevated BP or Stage 1 or 2 hypertension according to the new guidelines. The Midwestern students had a higher mean rank of elevated BP than the Southwestern students (SBP > 120 mmHg and DBP < 80 mmHg, 25.2% vs. 13.8%,respectively, z¼-2.37, 157.29 vs. 135.45). We found that the proportions of students with normal and elevated BP as well as Stage 2 hypertension differed significantly between the two regions (p¼ .009,p¼.015, and p¼.007, respectively). A larger proportion of students from the Midwestern University also had Stage 2 hypertension than those from the Southwestern school (SBP . 140 mm Hg or DBP .90 mm Hg; 12.3% vs. 3.6%,respectively). However, more students from the Southwestern University than from the Midwestern University had Stage 1 hypertension (SBP 130–139 mm Hg or DBP 80–89 mm Hg; 25.4% vs. 20.6%, respectively). Males had significantly higher levels of elevated SBP (p< .000) than females in both regions. In the Southwest, males also had significantly higher levels of DBP (p< .000) than females; however, there was no significant difference by sex for DBP in the Midwest. Additionally, less than 2% of the sample from both regions reported taking antihypertensive medication to control their high BP.
Discussion
In the present sample, male college students overall had more risk factors for CVD compared to females, including elevated BP levels and a higher score on the CVD 30-year risk. This finding is consistent with those of previous studies among college students (Green et al., 2003; Luo et al., 2015; Spencer, 2002). CVD risks tend to increase later in females than in males due to their hormonal profiles (Dib, Alameddine, Geitany, & Afiouni, 2008).
Regarding the risk factor of smoking, we found no significant difference in the incidence of current smokers between the two regional groups, though we did find that males smoked more than females in the Southwest region. These findings were inconsistent with those of previous studies (Pearson, LaCroix, Mead, & Liang, 1990; Tran et al., 2017) and with the estimate of the CDC (2015) that prevalence of smoking is highest in the Midwestern United States. The CDC did also estimate, however, that smoking rates in Nevada are equal to or higher than the national prevalence rate and, importantly, that Asian Americans,
Table 3. Blood Pressure-Related Variables for Students at a Midwestern and Southwestern University.
Midwest Southwest
Males, Females, Total, Males, Females,
Blood Pressure Classification n (%) n (%) n (%) n (%) n (%) Total, n (%)
Normal BP (SBP < 120 mmHg and DBP < 80 mmHg)** 20 (12.9) 45 (29.0) 65 (41.9) 20 (14.5) 58 (42.0) 78 (57.2)
Elevated BP (SBP 120–129 mmHg and DBP <80 mmHg)* 22 (14.2) 17 (11.0) 39 (25.2) 13 (9.4) 6 (4.3) 19 (13.8)
HTN Stage 1 (SBP 130–139 mmHg or DBP 80–89 mmHg) 26 (16.8) 6 (3.9) 32 (20.6) 19 (13.8) 16 (11.6) 35 (25.4)
HTN Stage 2 (SBP . 140 mmHg or DBP . 90 mmHg)** 16 (10.3) 3 (2.0) 19 (12.3) 4 (2.9) 1 (0.7) 5 (3.6)
Note. N ¼ 293. Categories are based on the latest published guidelines (Whelton et al., 2018). BP ¼ blood pressure; DBP ¼ diastolic blood pressure;
HTN ¼ hypertension; SBP ¼ systolic blood pressure.
Significant difference between regions with *p < .05. **p < .01.
Hispanic Americans, and African Americans smoke more than their White counterparts in Nevada. Our sample of Southwestern college students was more ethnically diverse than our sample from the Midwest. This diversity along with the fact that our Southwestern sample had proportionally more males than our Midwestern sample could be contributing factors as to why we did not see a higher prevalence of smokers in the Midwest.
Although the difference was not statistically significant, we found that the students at the Southwestern University had a higher rate of obesity than those in the Midwest, a finding that contradicts the CDC (2016) estimate that the Midwest has higher prevalence of obesity (CDC, 2016). We also found that male students overall had a higher mean BMI compared to their female counterparts, though this difference was also not statistically significant. In a previous study conducted across five universities, researchers found that 50% of male students and more than 25% of female students were overweight or obese (Morrell, Lofgren, Burke, & Reilly, 2012).
Despite our findings that a third of the students in our overall sample were hypertensive (Stage 1 or Stage 2), less than 2% were taking antihypertensive medication to control their high BP. Zhang and Moran (2017) found strong associations between high BP and obesity for all age groups; in particular, they found that young adults with high BP are more than twice as likely to also be obese compared to individuals in all other age groups with high BP.
Dietary habits impact lipid profiles, especially LDL-C and HDL-C. Students from the Southwestern University had significantly higher levels of LDL-C and lower levels of HDL-C. Higher levels of LDL-C are associated with poorer cardiovascular health outcomes including increased risk of developing CVD (Ray et al., 2014). Several studies have found that consuming red meat is positively associated with high BP, risk for CVD, and increased mortality rate (Micha, Wallace, & Mozaffarian, 2010; Miura et al., 2004; Pan et al., 2012; Pearson et al., 1990). In the present study, students in the two regions reported similar levels of consumption of red meat; however, males from the Midwest were significantly more likely to consume red meat compared to females from the Midwest. We also found that students at the two universities reported similar consumption of sugary drinks and the number of weekly incidents of eating out. College students as a whole tend to have poor dietary habits that impact their risk factors for CVD, especially obesity. College campuses are often near fast-food and cheap restaurants, which increases the likelihood that students will consume fatty foods and have high caloric intake (Abraham, Martinez, Salas, & Smith, 2018). In one study, researchers found that 70% of freshman and sophomore students ate less than the five recommended servings of fruits and vegetables per day, and 50% of both male and female students ate fried foods and fast foods at least 3 times per week (Racette et al., 2005). Abraham, Martinez, Salas, and Smith (2018) found that the majority of a Midwestern student population agreed that fast food increased the likelihood of obesity; however, that belief did not cause them to change their eating habits.
Based on the present findings and those of prior studies, it is apparent that CVD risk factors are prevalent among college students. Given that prevalence, students’ awareness of CVD risk factors is lower than it should be (Green et al., 2003; Sarpong et al., 2017; Tran & Zimmerman, 2015; Tran et al., 2017). College students often underestimate their CVD risk (Green et al., 2003; Sarpong et al., 2017; Tran & Zimmerman, 2015; Tran et al., 2017). Young males indicate a higher positive bias than young females (Green et al., 2003; McMahan, Cathorall, & Romero, 2007). Collins, Dantico, Shearer, and Mossman (2004) found that college students in most ethnic groups believed that Whites were more likely than other ethnic groups to develop heart disease; however, in reality, heart disease is more prevalent among African Americans and Hispanics than Whites.
Most young adults do not understand the connection between their current health behaviors and their risk for developing CVD (Green et al., 2003). In the present analysis, however, we found that students from the Southwestern University both had a higher risk of developing CVD in 30 years and perceived themselves being at greater risk compared to those at the Midwestern University
Limitations
The present study had a number of limitations. First, the study was cross sectional; therefore, generalizability is limited. Second, our sample comprised young adults from two universities in two different regions of the country. However, these samples may not be representative of the general population of young
Biological Research for Nursing 21(5)
adults in these regions. A cross-sectional comparison of students at multiple universities in each of the four regions of the United States would be ideal for future research and would enhance the strength of the findings.
Conclusion
College students in our sample had many risk factors associated with developing CVD. Similar to other studies conducted among this population, males overall had a larger number of CVD risk factors compared to females, such as higher BMI, increased prevalence of smoking, and higher BP levels. Students at the Southwestern University had a higher 30-year risk of developing CVD than those at the Midwestern University and accurately perceived themselves to be at higher risk.
Findings from this study can inform future research studies among this population, as young adults are underrepresented in the scientific literature. Although college campuses have established programs to manage substance abuse and improve sexual behaviors, assistance with reduction of obesity, increase in physical activity, and decrease in other CVD risks remain few and far between. Although the CDC and various public health campaigns have made efforts to improve awareness about CVD risk factors among the general population, and specifically among high-risk subpopulations such as minorities, more clearly needs to be done to educate college-age young adults (Green et al., 2003). In young adulthood, people begin to form habitual lifestyle behaviors that will impact their health throughout their life span. It is thus essential to establish interventions that address risky behaviors related to CVD among college students in the United States.
Acknowledgment
The authors would like to thank Alyssa N. Crittenden, PhD, and Trevor R. Pollom, MA, for assistance with editing in the final drafts of this article.
Author Contributions
Kristen N. Herlosky contributed to analysis and interpretation, drafted the article, critically revised the article, gave final approval, and agreed to be accountable for all aspects of work ensuring integrity and accuracy. Dieu-My T. Tran contributed to conception, design, acquisition, analysis, and interpretation; critically revised the article; gave final approval; and agreed to be accountable for all aspects of work ensuring integrity and accuracy.
Declaration of Conflicting Interests
The author(s) declared no potential conflicts of interest with respect to the research, authorship, and/or publication of this article.
Funding
The author(s) received no financial support for the research, authorship, and/or publication of this article.
References
Abraham, S., Martinez, M., Salas, G., & Smith, J. (2018). College student’s perception of risk factors related to fast food consumption and their eating habits. Journal of Nutrition and Human Health, 2, 18–21.
Ali, M. K., Bullard, K. M., Beckles, G. L., Stevens, M. R., Barker, L., Narayan, K. V., & Imperatore, G. (2011). Household income and cardiovascular disease risks in US children and young adults: Analyses from NHANES 1999–2008. Diabetes Care, 34, 1998–2004.
Benyshek, D. C. (2013). The “early life” origins of obesity-related health disorders: New discoveries regarding the intergenerational transmission of developmentally programmed traits in the global cardiometabolic health crisis. American Journal of Physical Anthropology, 152, 79–93.
Centers for Disease Control and Prevention. (2015). Behavioral risk factor surveillance system overview, BRFSS, 2014. Retrieved from https://www.cdc.gov/brfss/annual_data/annual_2014.html
Centers for Disease Control and Prevention. (2016). Prevalence of self-reported obesity among US adults by state and territory, BRFSS, 2015. Retrieved
from
https://www.cdc.gov/obesity/data/
prevalence-maps.html
Centers for Disease Control and Prevention, National Center for Health Statistics. (2019). Heart disease mortality by state. Retrieved
from
https://www.cdc.gov/nchs/pressroom/sosmap/
heart_disease_mortality/heart_disease.html
Collins, K. M., Dantico, M., Shearer, N. B., & Mossman, K. L. (2004). Heart disease awareness among college students. Journal of Community Health, 29, 405–420.
Dib, J., Alameddine, Y., Geitany, R., & Afiouni, F. (2008). National cholesterol education panel III performance in preventing myocardial infarction in young adults. Annals of Saudi Medicine, 28, 22.
Fryar, C. D., Chen, T., & Li, X. (2012). Prevalence of uncontrolled risk factors for cardiovascular disease: United States, 1999–2010 (NCHS Data Brief No. 103). Hyattsville, MD: National Center for Health
Statistics.
Retrieved
from
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/
pubmed/23101933
Go, A. S., Mozaffarian, D., Roger, V. L., Benjamin, E. J., Berry, J. D., Borden, W. B., ... Fox, C. S. (2013). Heart disease and stroke statistics—2013 update. Circulation, 127, e245.
Green, J. S., Grant, M., Hill, K. L., Brizzolara, J., & Belmont, B. (2003). Heart disease risk perception in college men and women. Journal of American College Health, 51, 207–211.
Hopper, M. K., & Moninger, S. L. (2017). Tracking weight change, insulin resistance, stress, and aerobic fitness over 4 years of college. Journal of American College Health, 65, 81–93.
Kavey, R. W., Daniels, S. R., Lauer, R. M., Atkins, D. L., Hayman, L. L., & Taubert, K. (2003). American heart association guidelines for primary prevention of atherosclerotic cardiovascular disease beginning in childhood. Journal of Pediatrics, 142, 368–372.
Luo, J., Agley, J., Hendryx, M., Gassman, R., & Lohrmann, D. (2015). Risk patterns among college youth: Identification and implications for prevention and treatment. Health Promotion Practice, 16, 132–141.
McMahan, S., Cathorall, M., & Romero, D. R. (2007). Cardiovascular disease risk perception and knowledge: A comparison of Hispanic and White college students in a Hispanic-serving institution. Journal of Hispanic Higher Education, 6, 5–18.
Micha, R., Wallace, S. K., & Mozaffarian, D. (2010). Red and processed meat consumption and risk of incident coronary heart disease, stroke, and diabetes mellitus: A systematic review and meta-analysis. Circulation, 121, 2271–2283.
Miura, K., Greenland, P., Stamler, J., Liu, K., Daviglus, M. L., & Nakagawa, H. (2004). Relation of vegetable, fruit, and meat intake to 7-year blood pressure change in middle-aged men: The Chicago western electric study. American Journal of Epidemiology, 159, 572–580.
Morrell, J. S., Lofgren, I. E., Burke, J. D., & Reilly, R. A. (2012). Metabolic syndrome, obesity, and related risk factors among college men and women. Journal of American College Health, 60, 82–89.
National Center for Health Statistics. (2017). Health, United States, 2016: With chartbook on long-term trends in health. Hyattsville, MD:
Author.
Retrieved
from
https://www.cdc.gov/nchs/hus/index.
htm
Pan, A., Sun, Q., Bernstein, A. M., Schulze, M. B., Manson, J. E., Stampfer, M. J., ... Hu, F. B. (2012). Red meat consumption and mortality: Results from 2 prospective cohort studies. Archives of Internal Medicine, 172, 555–563.
Patterson, P. D., Moore, C. G., Probst, J. C., & Shinogle, J. A. (2004). Obesity and physical inactivity in rural America. The Journal of Rural Health, 20, 151–159.
Pearson, T. A., LaCroix, A. Z., Mead, L. A., & Liang, K. Y. (1990). The prediction of midlife coronary heart disease and hypertension in young adults: The Johns Hopkins multiple risk equations. American Journal of Preventive Medicine, 6, 23–28.
Racette, S. B., Deusinger, S. S., Strube, M. J., Highstein, G. R., & Deusinger, R. H. (2005). Weight changes, exercise, and dietary patterns during freshman and sophomore years of college. Journal of American College Health, 53, 245–251.
Ray, K. K., Kastelein, J. J., Matthijs Boekholdt, S., Nicholls, S. J., Khaw, K., Ballantyne, C. M., ... Lu¨scher, T. F. (2014). The ACC/ AHA 2013 guideline on the treatment of blood cholesterol to reduce atherosclerotic cardiovascular disease risk in adults: The good the bad and the uncertain: A comparison with ESC/EAS guidelines for the management of dyslipidaemias 2011. European Heart Journal, 35, 960–968.
Roger, V. L., Go, A. S., Lloyd-Jones, D. M., Adams, R. J., Berry, J. D., Brown, T. M., ... American Heart Association Statistics Committee and Stroke Statistics Subcommittee. (2011). Heart disease and stroke statistics—2011 update: A report from the American Heart Association. Circulation, 123, e18–e209.
Sacks, F. M., Lichtenstein, A. H., Wu, J. H., Appel, L. J., Creager, M. A., Kris-Etherton, P. M., ... Robinson, J. G. (2017). Dietary fats and cardiovascular disease: A presidential advisory from the American heart association. Circulation, 136, e23.
Sarpong, D. F., Curry, I. Y., & Williams, M. (2017). Assessment of knowledge of critical cardiovascular risk indicators among college students: Does stage of education matter? International Journal of Environmental Research and Public Health, 14, 250.
Schnabel, R. B., Sullivan, L. M., Levy, D., Pencina, M. J., Massaro, J. M., D’Agostino, R. B. Sr, ... Tadros, T. M. (2009). Development of a risk score for atrial fibrillation (Framingham Heart Study): A community-based cohort study. The Lancet, 373, 739–745.
Sparling, P. B. (2007). Obesity on campus. Preventing Chronic Disease, 4, A72.
Spencer, L. (2002). Results of a heart disease risk-factor screening among traditional college students. Journal of American College Health, 50, 291–296.
Tovar, E. G., Rayens, M. K., Clark, M., & Nguyen, H. (2010). Development and psychometric testing of the Health Beliefs Related to Cardiovascular Disease Scale: preliminary findings. Journal of Advanced Nursing, 66, 2772–2784.
Tran, D. M. T., Zimmerman, L. M., & Kupzyk, K. A. (2016). Validation of the knowledge and perception of cardiovascular risk factors questionnaires for college students. Journal of nursing measurement, 24, 202–214.
Tran, D. T., & Zimmerman, L. M. (2015). Cardiovascular risk factors in young adults: A literature review. Journal of Cardiovascular Nursing, 30, 298–310.
Tran, D. T., Zimmerman, L. M., Kupzyk, K. A., Shurmur, S. W., Pullen, C. H., & Yates, B. C. (2017). Cardiovascular risk factors among college students: Knowledge, perception, and risk assessment. Journal of American College Health, 65, 158–167.
Wagner, J., Lacey, K., Chyun, D., & Abbott, G. (2005). Development of a questionnaire to measure heart disease risk knowledge in people with diabetes: The heart disease fact questionnaire. Patient Education and Counseling, 58, 82–87.
Winham, D. M., & Jones, K. M. (2011). Knowledge of young African American adults about heart disease: A cross-sectional survey. BMC Public Health, 11, 248.
Whelton, P. K., Carey, R. M., Aronow, W. S., Casey, D. E., Collins, K. J., Himmelfarb, C. D., ... Jones, D. W. (2018). 2017 ACC/AHA/ AAPA/ABC/ACPM/AGS/APhA/ASH/ASPC/NMA/PCNA guideline for the prevention, detection, evaluation, and management of high blood pressure in adults: A report of the American College of Cardiology/American Heart Association Task Force on Clinical Practice Guidelines. Journal of the American College of Cardiology, 71, 2199–2269.
Xu, J., Murphy, S. L., Kochanek, K. D., & Arias, E. (2016). Mortality in the United States, 2015. NCHS Data Brief, 1–8.
Zhang, Y., & Moran, A. E. (2017). Trends in the prevalence, awareness, treatment, and control of hypertension among young adults in the United States, 1999 to 2014. Hypertension, 70, 736–742.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה