מי באמת המציא את המיקרוגל?

הסטוריה של המיקרוגל

המיקרוגל הומצא על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השניה לשימוש על ידי כוחותיהם המרוחקים בפלישה לרוסיה (כך חסכו בדלק ובצורך לשנע אותו וכן בזמן הדרוש להכנת מזון). לאחר המלחמה כוחות הברית תפסו הן את המיקרוגל והן את המחקרים שביצעו הגרמנים עליהם. בברית המועצות ביצעו מיד מחקרים על השימוש במיקרוגל וכתוצאה אסרו את השימוש בו בשל הסיכון הבריאותי והסביבתי שגילו. כמו כן מדינות נוספות באירופה הגבילו את השימוש בו. לא כך היה בארה"ב שלא קיבלה את תוצאות המחקרים האירופאים והרוסים.

תוצאות המחקרים הגרמנים והרוסים מחולקות לשלוש נושאים עיקריים: השפעות הגורמות למחלות סרטן, הריסת הערכים התזונתיים של המזון והשפעה ביולוגית הרסנית של החשיפה לקרינה שמייצר המיקרוגל. תוצאות אלו חוזקו על ידי מחקרים מאוחרים יותר.

מחקר שבוצע על ידי תלמידת תיכון ודר' ג'ון ווילקס מהמרכז הלאומי למחקר רעלים בארה"ב ופורסם בשנת 2000 גילה כי חימום ניילון נצמד במיקרוגל גורם להעברת חומרים מסרטנים (קרסינוגן) מהפלסטיק למזון ברמה של פי 10,000 מהמותר לפי משרד הבריאות האמריקאי. בנוסף לחומרים המסרטנים, עוברים חומרים הקרויים קסנואסטרוגנים המקושרים לגרימת סרטן השד ופגיעה בפוריות הגבר. 

יש לשים לב לעובדה שרוב מכשירי המיקרוגל פולטים החוצה קרינה ברמות גבוהות מהמותר לאחר כשנתיים של שימוש (גם אם הם לכאורה תקינים).

אנרגית המיקרוגל גורמת למולקולות המים שבמזון לנוע באופן מהיר מאוד. תנודות מהירות אלו מייצרות חום שגורם לחימום המזון. גלי המיקרו יכולים להשפיע גם על רקמות חיות ולכן חשיפה להן יכולה להיות קטלנית.

מחקר משנת 1992 של רום וזלט  – נבחנה הנחה של רפואה טבעית הטועינת כי מולקולות ואנרגיות להם הגוף אינו רגיל, יגרמו נזק לגוף. נמצא כי חימום במיקרו יוצר מולקולות ואנרגיות שאינם מוכרות לגוף האנושי. חומצות אמינו עוברות מטאמורפוזה ואף הופכות לרעילות כתוצאה משימוש בגלי מיקרו לחימום. המחקר גילה כי הדם בגוף משתנה כתוצאה מצריכת חלב וירקות שחוממו במיקרו – נצפתה ירידה בהמוגלובין והספירה הכללית של כדוריות הדם הלבנות ובמקביל ירידה ביחס בין הכולסטרול הטוב לכולסטרול הרע.

מחקר משנת 1992 של דר' האנס אולריך הרטל ושל חוקרים מאוניברסיטת לוזאן בשוייץ הראה כי לאוכל שחומם במיקרו היתה השפעה סרטנית על הדם. המחקר הראה כי שימוש במיקרו משנה את המרכיבים התזונתיים של המזון וכתוצאה גם שינוי בדם הגוף שיכול לגרום להיתדרדרות מערכות הגוף השונות. גם מחקר זה גילה שכמות הכדוריות הדם הלבנות יורדת והכולסטרול עולה כתוצאה מצריכת מזון שעובד במיקרו.  כתגובה לפרסום ראשוני  המחקר פנה ארגון סוחרים גדול בשוייץ לבית משפט על מנת להטיל צו איסור פרסום על מחקר זה. רק בשנת 1998, לאחר מלחמה שנוהלה על ידי ארגון לזכויות אדם, התבטל צו זה ותוצאות המחקר פורסמו.

נכתב על ידי השף שרון ארצי

מחקר מעמיק בנבכי הרשת (שנדמה לי שלפני שבוע בדיוק מחקתי ממחשבי את תוצאותיו) גילה מספר דברים מעניינים:
את המיקרוגלים המציאו הנאצים במטרה לחמם מזון בעת פלישתם לרוסיה.
בתום מלחמת העולם השניה הרוסים והאמריקאים לקחו לעצמם דגמי מיקרו כשלל. הרוסים חקרו את המכשיר החדש ואי שם בתחילת שנות ה-70 (אם אינני טועה) החליטו שאין לייצר ואין לייבא מיקרוגלים לארצם. האמריקאים ראו שאפשר לעשות הרבה כסף מהמכשיר החדש (ולעזאזל הבריאות של כולנו).

המחקר השוויצרי כלל מספר דרכי חימום ומספר סוגי מזונות (ביניהם ירקות וחלב). אנשים אכלו את האוכל המומם ונלקחו מהם מספר מדדים פיזיולוגיים. מה שנמצא הוא שאכילת אוכל שחומם במיקרוגל הובילה לעלייה במספר כדוריות הדם הלבנות סמוך לאכילה (כחצי שעה אחרי האכילה), אךבטווח הארוך הובילה לירידה במספר כדוריות הדם הלבנות. אז מה זה אומר לנו? שהגוף מתנהג לאוכל שחומם במיקרו כמו אל גורם חיצוני לא רצוי ומתכונן לתקוף אותו (עליה במספר הכדוריות), אך שבטווח הארוך האוכל מהמיקרו גורם לירידה בכושר ההגנה של הגוף (ירידה במספר הכדוריות). כמובן שעליה וירידה זה ביחס למצב הבסיס (BASELINE) הרגיל.

מדוע זה קורה?
המיקרוגל משפיע על הערך התזונתי של המזון. אם אנחנו אוכלים ירקות וחושבים לעצמנו שאנחנו מכניסים לגוף אוכל בעל ערך תזונתי גבוה (מזין), כאשר האוכל עבר במיקרו זה לא בהכרח המצב. המיקרו הופך חלק מהויטמינים והמינרלים במזון לחסרי ערך (נכון, חלק מזה קורה גם בשיטות חימום אחרות, אבל בהיקפים קטנים יותר).
אבל גרוע מזה, החימום בקרינה המייננת של המיקרו הוך חלק מאותם פרוטאינים לחומרים שאין באפשרות הגוף לאכל. חומרים שלא היו מצויים קודם לכן במזון. חלק הגוף מצליח להוציא וחלק כנראה שהוא לא מצליח להוציא. בכל מקרה אילו הם חומרים שמקשים על האיכול ולגבי חלקם נטען שהם רעילים לגוף.

בארה"ב יש בתי חולים שמחלקים ליולדות ברושורים עם המלצה לא לחמם את החלב לתינוקות במיקרו.

ומאידך בויקיפדיה:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הרעיון להשתמש בגלי מיקרו לבישול מזון הגה פרסי ספנסר במהלך עבודתו בחברת ריית'און בבניית מכשירי מכ"ם. באחד הימים, במהלך העבודה על מכשיר מכ"ם פעיל, חש לפתע כי חטיף שוקולד שהיה מונח בכיסו ניתך. פרסי, שהיו באמתחתו כ־120 פטנטים, היה מנוסה בתחום ההמצאות והבין מיד מה אירע. פריט המזון הראשון שהוכן בכוונה תחילה באמצעות תנור מיקרוגל היה פופקורן, והשני היה ביצה, שהתפוצצה בפניו של אחד הנסיינים.

בשנת 1945 רשמה ריית'און פטנט על תהליך הבישול בגלי מיקרו, ובשנת 1947 נבנה תנור המיקרוגל המסחרי הראשון. גובהו היה כ־1.8 מטרים, ומשקלו 340 קילוגרם. הוא קורר באמצעות מים והספקו היה 3000 ואט, פי שלושה בערך מההספק המקובל של תנורי מיקרו עכשוויים. ההשקעה בתנורי מיקרוגל התגלתה כמוצלחת כל כך, עד שחברת ריית'און קנתה לבסוף את חברה אמנה על מנת לייצר סדרת מוצרי מטבח מקיפה.

מספר חברות נוספות הצטרפו לשוק תנורי המיקרוגל, ובמשך תקופה מסוימת השחקניות הבולטות בשוק היו חברות מהסקטור הביטחוני, שהיו בעלות הניסיון הרב ביותר עם מגנטרונים. בתחילת שנות השבעים הטכנולוגיה הבשילה, ומחירי התנורים ירדו מאוד. תנורי המיקרו, שנמצאו קודם לכן רק במטבחים תעשייתיים גדולים, הפכו לנפוצים ברוב המטבחים בעולם המערבי. הירידה במחירם של מיקרו-מעבדים סייעה להתקין בתנורי המיקרו לוחות בקרה אלקטרוניים, שהקלו על השימוש בהם.

סכנת זיהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש לקוי במזון עלול להיות מסוכן. המתנגדים לטכנולוגיית תנור המיקרוגל טוענים שהוא מעודד שימוש לקוי במזון, כיוון שהוא מעודד שימוש במזון שבושל, הוכנס לזמן רב מידי להקפאה או קירור לא מספיק וחומם שוב בתנור המיקרוגל.

סכנת קרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרינת המיקרוגל היא קרינה בלתי מייננת ולכן איננה מסוגלת ליינן את ה-DNA ולגרום לסרטן, הנזק לגוף האדם מקרינה זו נובע מנזקי חום העלולים במינון גבוה לגרום לכוויות, פגיעה בקטרקט או פגיעה זמנית בפוריות. עם זאת קיימים גם כמה מחקרים סותרים הטוענים כי גם קרינה בלתי מיינת עלולה להיות מסרטנת ובעלת השפעות שליליות על הבריאות. בארצות הברית תקן הקרינה לתנורי מיקרוגל חדשים הוא 1 מיליואט לסמ"ר במרחק 5 סנטימטר מהתנור. התקן גבוה פי חמישה לתנור משומש. חריגות מתקן זה הן נדירות ביותר. לשם השוואה, טלפון סלולרי בטכנולוגיית GSM עלול לפלוט קרינה של 2 מיליואט לסמ"ר במרחק 5 ס"מ. שאלת הסכנה הבריאותית מקרינה אלקטרומגנטית בתדירויות אלו נתונה במחלוקת.

ולסיום...

לוחמת מיקרוגל – הנשק הסודי שכולם (חוץ מהאזרחים) יודעים עליו

עדויות תומכות

מהמידע שקראתי ומהסרטים שראיתי אני יכול להסיק במידה רבה של ודאות שכלי נשק מבוססי קרינת מיקרוגל או קרינה אלקטרומגנטית
פותחו במאה הקודמת בסביבות שנות ה-60.
בדיוק באותה התקופה שבה החלו בניסויים בשליטה מוחית והשפעה מרחוק על תודעתו של האדם.

עדות התומכת בטענה הזו הושמעה על-ידי ד"ר זמיר פ. שליט"א, מיקרוביולוג רפואי שעסק במחקר רפואי, הנדסה גנטית, וביוטכנולוגיה, קרוב ל- 30 שנה בשירות המדינה.

"מתחילת שנות ה- 1960, פיתחו בריטניה, ארה"ב ורוסיה מערכות נשק המבוססות על "טלפתיה סינתטית". הרוסים ביקשו פגישה לשיתוף פעולה בנושא זה, ובה נהגו האמריקנים באדנות, והעליבו את עמיתיהם, פגישות נוספות נערכו ללא תוצאות.

נקצר כאן סיפור ארוך, ונזכיר, שלאחר זאת התחילו הרוסים להקרין ממול ברחוב על שגרירות ארה"ב במוסקבה, קרן מכ"ם בעוצמה שהיתה רוב הזמן כ- 5mW/cm2, וכוונה למשרד השגריר.

הקרינה גרמה בעובדים לכאבי ראש, חוסר תפקוד, הפלות, ועם הזמן גם ללאוקמיות, שבץ מוחי ושאר ירקות. השגריר עצמו חלה בלאוקמיה ונפטר, לא עלינו. בכמחצית מעובדי השגרירות ובני המשפחות, נמצאו מחלות או סטיות כרומוזומליות, שחלקן מהוות שלב מקדים לסרטן. אחד מהרוסים שהשתתפו בהקרנת השגרירות האמריקנית במוסקבה, עלה לארץ, וחי כיום בישראל. הוא אישר בפני את סיפור המעשה…"

במהלך חמשת העשורים שחלפו מאז, כלי הנשק הללו השתכללו והטכנולוגיה שמאחוריהם הגיעה לנקודה שבה ניתן היום
לכוון קרן צרה ולהשפיע על אדם אחד מתוך קהל של מאות אנשים.

מומלץ מאוד לקרוא את הכתבה המקורית כדי לקבל מושג על הראיות לקיומם של כלי נשק כאלו ועל האפשרות המאוד סבירה
שניסויים חשאיים ולא חוקיים נעשו ונעשים היום בעולם כאשר הקורבנות ברוב המקרים כלל לא חושדים שמדובר בהתקפה מכוונת מבחוץ.

דוקטור קולין רוס, פסיכיאטר אמריקני ומדען מכובד אומר את הדברים הללו בהקשר הזה:

"למרות שכל התעוד עודנו חסוי, זה סביר במידה גדולה מאוד שמגוון של כלי נשק לא קטלניים נוסו על אזרחים בלתי מודעים ב-10 השנים האחרונות. (כלי נשק) אלו כוללים סוגים שונים של קרניים אנרגטיות שנועדו לנטרל מטרה (אדם), להמם אותו (עד כדי חוסר הכרה), או לשנות את מחשבותיו ואת התנהגותו [פסטרנק, 1997]. בניסויים אלה חייבים היו להשתתף פסיכיאטרים ופסיכולוגים שהעריכו את מידת ההשפעה הפסיכולוגית של כלי הנשק".

לעתים קרובות המותקפים מאושפזים בבתי חולים לפגועי נפש, שם הם מסוממים ונכלאים לשארית חייהם.

שימוש בכלי הנשק נגד אזרחים

ישנן ראיות שכלי הנשק הללו מופעלים על-ידי הממשלות ומערכת הבטחון שלהן נגד אנשים שמביעים דעות אנטי- ממשלתיות,
במיוחד נגד חושפי שחיתויות ואמת, כמו במקרה של פעילים מרכזיים בתנועת 9/11 שפועלים לחשיפת השקרים של הממשל האמריקני בנושא פיגועי התאומים.

אחד מהאנשים המבססים את הראיות לקיומם של כלי נשק סודיים כגון אלו ואת העובדה שככל הנראה ממשלות וכוחות הבטחון במדינות שונות בעולם
עסקו ואולי עוסקים בניסויים לא חוקיים על אזרחים ללא ידיעתם, הוא המדען בארי טראוור.

בארי טראוור הוא מדען לפיזיקה ומומחה בחקר קרינת המיקרוגל והיישומים המלחמתיים שלה.
מר טראוור שירת בצבא במשך שנים ארוכות ועסק שם בפיתוח של כלי נשק כאלו.

בארי טראוור מצהיר את הדברים הבאים:

"בשנות ה-60 של המאה הקודמת אומנתי במתקן ממשלתי לשימוש בקרינת מיקרוגל.
עבדתי עם יחידת סילוק פצצות מתחת למים שהשתמשו בטכנולוגיית מיקרוגל.
בשנות השבעים, אחד מהתפקידים שבהם עסקתי במשך 11 שנים נוספות היה לתדרך מרגלים המעורבים בפיתוח טכנולוגיות לוחמת מיקרוגל.
המקום והתהליך שבהם השתמשתי עדיין חסויים.
יש לי שני תארים אקדמאיים, ואני מלמד היום פיזיקה מתקדמת, מתמטיקה ופסיכולוגיה בדרטמור קולג'."

בראיון שלפניכם מדבר בארי טראוור עם שתי נשים אמריקניות שלטענתן עוברות מתקפות קרינה על בסיס קבוע.
למרות שהראיון ארוך, מומלץ לראותו, לפחות באופן חלקי כדי להבין עד כמה הנושא של שימוש בכלי נשק מבוססי קרינה
כנגד אזרחים הוא עניין מבוסס.