המדריך לחרדי העובד
לקראת תום השנה האקדמית, שאול רזניק מצייד אתכם בכל המידע הדרוש כדי להשתלב כראוי בשוק העבודה החילוני. פתחו מחברות והתחילו לכתוב
לקראת תום השנה האקדמית, שאול רזניק מצייד אתכם בכל המידע הדרוש כדי להשתלב כראוי בשוק העבודה החילוני. פתחו מחברות והתחילו לכתוב
בזיעת אפך תאכל מנה חמה / שאול רזניק
שנת הלימודים האחרונה בהחלט הסתיימה, מגש הרוגלך באדיבות קמפוס קריית אונו התרוקן, ואתם, הבוגרים החרדים, מתקדמים בצעדי ענק לכיוון שוק העבודה. מימינכם גבריאל, משמאלכם רפאל, אלא שלמעסיקים ולקולגות העתידיים שלכם יקראו נמרוד ועמליה. להלן מספר כללים שיקלו עליכם לשרוד במרחב החילוני ולקבל תלוש משכורת בתחילתו של כל חודש לועזי.
השקפה. לא, אינכם מייצגים את המגזר החרדי כולו. רק את עצמכם, את בני משפחותיכם (עשרה במספר) ואת הרב הפרטי שלכם. לא, אתם לא צלבתם את ישו, זה בטח השכנים ממול שמנויים על "הפלס". ועכשיו ברצינות – אל תיכנסו לוויכוחים על הסטטוס קוו, נישואים חד-מיניים ואכילת מרבה רגליים. עמדו על דעתכם, השמיעו אותה בקצרה ותחזרו לעבוד.
מיקרוגל. כן, הוא טרף לכל הדעות, במיוחד לאחר ארוחת הצהריים של ואסילי המאבטח. כן, יש דעות המתירים לחמם בו אוכל שעטוף בשתי שכבות. המהדרין יסתפקו ב"מנה חמה", והקב"ה ייתן להם מנה אחת אפיים. מי שלא למד תכנות, שיאכל את כובע הבורסלינו שלו, שכן עובדי היי טק משביעים את רעבונם במיטב המסעדות עם מגוון ההכשרים.
קביעת עתים. האנדרואיד הוא חברו הטוב של האדם המאמין. אנו מתעדכנים ב"תלמודון", והם מתעדכנים בוואטסאפ. אנו את עוקבים אחרי "שערי תשובה" והם עוקבים אחרי שערי המניות. אנו רצים לחיי העולם הבא, והם רצים מרתון תל אביב. סגולה בדוקה ומנוסה לאריכות חיי הסמארטפון היא להצטייד בכבל טעינה.
ערב גיבוש. המצאה מערבית מטופשת שמעלה סעיף לכל מיזנתרופ ואינטרוברט. כמה עשרות אנשים בוגרים שמבלים זה מול הגב של זה תשע שעות ביום נדרשים לצאת לרפטינג, סנפליגנ וג'וגינג על מנת לחוש מלוכדים עד עמקי חליפת הצלילה. אם אתם אוהבים לקפץ על ג'בלאות, לכו על זה. אם אתם מיזנתרופים ואינטרוברטים, נסו להתיש את המארגנים בשאלות כגון "מי נותן הכשר לפיתות במאהל הבדואי?", "האם אין בישיבה משותפת בתוך סירת קטמרן משום ייחוד?" ו"מה נמוך יותר, ים המלח או הפרופיל הצבאי שלי?"
לבוש. לא להתפשר. אחינו החילונים לא מתים על החרדים, אך עוקבים בחדשנות אחרי כל שינוי בהופעה חיצונית שרומז להפיכתו של הדוס האולטימטיבי ל"דתי בלאי". נקלטתם בחברה עם פאות מסולסלות, חצאית שמסתירה את סוליות הנעליים או כיפת "יחי המלך מוחמד השישי"? אל תקצרו ואל תשנו. בעיני העמיתים לעבודה אורכים שווים לערכים.
שירותי דת. אפילו אם קבעתם את דיוקנו של הרב שך בתור שומר המסך שלכם, מבחינת הסביבה אתם בית חב"ד אחד גדול (תלוי בהיקף הכרס). תצטרכו לספר או למצוא בגוגל היכן קונים תפילין לחתן הבר מצווה ומתי שעות הקבלה של הרב הרנטגן. ואסילי המאבטח ייגש אליכם לקבלת ברכה אישית. מחר הוא עומד למשפט בגין נהיגה בשכרות.
חזרה מחו"ל. קודמת, נשלחת לסניף של החברה בקטמנדו, גילית שהאנגלית שלמדת במכינה והאנגלית האמיתית הן אפילו לא קרובות משפחה. בחזרה אל תשכח להביא מנחה לאל משאבי אנוש: קילו שוקולד מהדיוטי פרי. החושש לתת מכשול (קרי: פרלין) בפני עיוור (קרי: חילוני שלא יודע לברך "שהכול"), שיביא מזכרות בלתי מחייבות מקטמנדו, כגון מחרוזת משיני תיירים.
דתי בלאי. זה עם הכיפה בגודל תפוז סיני, אשר מסתחבק עם כולם, קורא את עיתון "הארץ" בהפסקות ועובר על "קול במשתתפות אקס פקטור ערווה". ייתכן שבהתחלה ילעג לכם או ינסה להעביר אתכם לצדו החפיפניקי. הזמן והעמידה האיתנה שלכן על קצוות החצאית יעשו את שלהם. יום אחד הבן האובד ינער מעצמו את הטורים של גדעון לוי ויצטרף למניין שאספתם בחדר המחסן.
בברכת תלושי חג שמח!
שאול רזניק הוא קופירייטר, עיתונאי, מתרגם וגולש אובססיבי ברשתות החברתיות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה